כנס ים המלח בבריאות הנפש בוטל!

האם האמיצה ברכה צבי מספרת על מוראות האשפוז. המערכת מטורפת מאיתנו

 

פנייה אישית לרופאים בעלי הברית

שעובדים במערכת הפסיכיאטרית  ונפשם נקעה

אינכם יכולים לפעול בגלוי, כי אתם קבורים מתחת למסך הברזל.

נשלח גם ליו"ר ועדת ההיגוי, פרופ' יונתן הלוי (מנהל ביה"ח שערי צדק)

חובה לנסות לפחות לבטל את רוע הגזירה הזאת של ביטול הכנס.
זו גזירה שאנחנו במל"מ מתמודדים למען מתמודדי הנפש בישראל איננו יכולים לעמוד בה. 

אם יהיה הפסד – לפחות הפסד מפואר.

 בן/בת ברית יקר/ה,

כנס ים המלח לא יתקיים; איגוד הפסיכיאטריה הפיל אותו.
הם כרגיל רוצים שליטה – הם רוצים שם את אנשיהם, את התכנים שלהם, ואת האינטרס המובהק שלהם:
עוד כסף כדי לתחזק את המערכת הסטגנטית והמתעללת שמבזה צלם אנוש ופוגעת בחיינו (במילים אלה התבטא מבקר המדינה).
הם רוצים להמשיך את אותה המערכת שגובה מאיתנו מחיר כבד, ותו לא.
התרופה לבעיות שלנו נמצאה כבר לפני 50 שנה בערך, ושר הבריאות דאז הכריז עליה חגיגית במסיבת עיתונאים (במאמר יבוא פה צילום גזיר עיתון מ-1972)
גם אז ייבשו תקציבית, ולכן התוכנית שהחלה בקול תרועה רמה הסתיימה בקול ענות חלושה.

גופות חברינו מוטלות בצדי הדרך (מה לעשות, נולדתי לזוג פלמ"חניקים)

אם אינך יכול לעזור למאבק באופן פעיל, תן לי שם אחד של אדם אחת או אישה אחת עלי אדמות שאוכל לעבוד איתם.
כי להרים ידיים איני מסוגלת. עברתי את שלב האל-חזור.
יכולתי לפתח קריירה טובה בעריכה, בהוראה אקדמית של עריכת לשון, בהרצאות בחוגי בית של עשירות משועממות, ולא.
אני כאן הלוחמת היחידה (פרופ' מרדכי שני כתב זאת במכתב רשמי).
אין לך מושג כמה זה קשה. ועוד למישהי רגישה להחריד כמוני.
שבנוסף לכל מתגרשת עכשיו ועתידה ופרנסתה ומקום מגוריה – לוטים בערפל.
אתם כולכם פריווילגים – קריירה, קידום, כסף, משפחה.
לי במצבי כבר אין מה להפסיד; פועלת רק למען הדבר עצמו.
לא אומר נואש עד יומי האחרון או עד שיכלו כוחותיי, מה שיבוא קודם.
תהיו בריאים.

מכתב של אמא

*אני אמא של בחור המתמודד עם מחלת נפש. ככזו, תפקידי לטפל בו. אך רוב הזמן אני נלחמת במערכת הבריאות עבורו, מגנה עליו מפני המערכת שאמורה לטפל בו. למעשה מצילה אותו מידם.

אתן מספר דוגמאות:
אשפוז במחלקת נוער בגהה, הועבר מהמחלקה הפתוחה למחלקת הסגורה, כי היה מבולבל. לא מסוכן, מבולבל. מעבר כזה הוא מהמאה ה- 21 למאה ה – 18!

התייצבתי מיידית. לא הבין מדוע הוא שם, הושיט יד לטלפון, על כך נשלח לבידוד בחדר מרופד. נכנסתי איתו (בילוי ראשון ולא אחרון שלנו יחד ב"איזולציה").

החדר היה מרופד במזרונים ספוגי שתן והפרשות גוף נוספות. המחלקה כולה הסריחה, לא שופצה מיום הקמתה, תת תנאים ותת יחס. נלחמתי להוציא אותו מהבידוד ובהמשך להעבירו חזרה למחלקה הפתוחה המדהימה.

אשפוז במחלקה סגורה גהה למבוגרים. בעבר החביאו את חולי הנפש במרתפים מחוץ לעיר, היום מחביאים אותם במרתפים בתוך העיר.

נכנס עם היפומאניה, תוך יומיים לא ידע מי ומה הוא. עשו עליו ניסויים רפואיים שכמעט הרגו אותו. ה-CPK שלו טיפס לשמיים, הועבר לבלינסון עם עירוי.

האח הפסיכיאטרי שתפס אותו בכוח בשביל להחדיר את האירוע, שרט אותו בציפורן מטונפת, קיבל זיהום, היד והזרוע התנפחו למימדים מפחידים. שוב בילינסון. ארבע פעמים הובהל בילינסון בגלל זיהומים שנגרמו בגהה. בילה לילות שלמים קשור, לא כי היה אלים, מעולם לא הפגין אלימות, כי היה חסר שקט והצוות רוצה שקט.

נמצא על ידינו בבקרים מטונף, עשה צרכים המכנסיים, טינופת שגרמה לזיהומים… חדר הבידוד עצמו מטונף מצרכים והפרשות שאנשים מרחו על הקירות ואף זרקו לתקרה… המחלקה במצב איום ונורא. העבירו אותו כל יום מיטה, גם כך היה מבולבל. אסירים בהסתכלות אושפזו באותה מחלקה. אוים על ידם, עד שכבר העדיף לישון בבידוד.

עזבתי את העבודה בשביל להיות שם ולשמור עליו. אך בערב סולקתי ובלילות היה קשור. הוצאתי אותו לא מאוזן,

כבר לא ידעתי מה המחלה ומה המחלקה…

בבילינסון שיתף פעולה כי שם התייחסו אליו כאל בן אדם, גם כשהיה פסיכוטי, ולא כאל חיה מסוכנת וחסרת נשמה. לקח לי חצי שנה להחזיר אותו לעצמו.

לא יכול לבחור היכן יתאשפז. שייך למרפאות חוץ ב-XX ולאשפוז בגהה. לעולם לא יחזור לגהה. לכן, כשאינו מרגיש טוב, מגיע למיון ב-XX דורשים ממנו ללכת לגהה. מסרב. אני מטפלת בו במקום.

הבחור נוהג, יוצא, יוצר מוזיקה, אבל במשברים אין לו כתובת.

תרופות גינריות – בני רגיש והאשפוז בגהה היה בשל יציאה מיציבות שנגרמה מתרופה גינרית. שנים אני מלקטת את התרופות המקוריות, מחפשת בערים רבות. אך כשהחלטתי להקשיב לרופאים ולנסות לתת לו את הגינרית "שאינה שונה", הגיב רע מאד. כיום אני פשוט קונה את המקורית באופן פרטי.

כמה שמערכת הבריאות הכללית קורסת, מערכת הבריאות הנפשית כבר קרסה מזמן, אם אי פעם תפקדה, וגורמת להרבה יותר נזק מתועלת.

אשמח להרחיב בפגישה.

נפגשנו והרחיבה. אני לא צריכה עזרה ממנה, כי אני סוליסטית + משק אוטרקי, ולכן האישה המופלאה הזאת מקדישה את מיטב זמנה למצוא לי דירה.

[17:39, 29/11/2018] דליה 

https://www.tandfonline.com/eprint/wyTGNcVIrfrkTcgqEma8/full

 

בברכה ובתודה,

דליה וירצברג-רופא, יו"ר מל"מ – מתמודדים למען מתמודדים – MALAM – להשגתזכויות ולמאבק בסטיגמה וצביאל רופא – המייסד

אם כבר מחלקה פסיכיאטרית במקום אשפוז בקהילה, אז רק כך: http://bit.ly/2Mw6Qi4

20 בעיות במערך האשפוז הממשלתי בבריאות הנפש:

  1. היעדר מנגנון פיקוח חיצוני
  2. תקצוב חסר של המערכת
  3. צפיפות במחלקות האשפוז שמולידה חיכוכים בין כולם לכולם (כמעט כמו בבית "האח הגדול")
  4. רמת תשתיות ירודה שמתחזקת עליבות ומשפיעה גם על היחס: "במקום מגעיל היחס מגעיל".
  5. מחסור בכוח אדם בהכשרה מתאימה
  6. היעדר מערכת נפרדת למעורבים בהליך פלילי
  7. היעדר מענים קהילתיים למצבי משבר
  8. היעדר מענים קהילתיים לאנשים המצויים באשפוז ממושך
  9. חוויית אשפוז בלתי מותאמת לצורכי המטופל.
  10. אינטגרציה חלקית בלבד בין בריאות הגוף לבריאות הנפש באשפוז.
  11. היעדר חינוך עמוק והכשרה נאותה לרופאים ולצוותים.
  12. היעדר מעש ושעמום שיוצר קונפליקטים עם הצוות ובקרב המאושפזים (שוב, כמעט כמו בבית "האח הגדול")
  13. היעדר מחלקות נפרדות לנשים, לנפגעי תקיפה מינית, להפרעות אכילה.
  14. תפקוד הוועדות הפסיכיאטריות
  15. בעיות עומק: סטיגמה חברתית > דה-הומניזציה ותת-תקצוב (הפתרון: מערכת החינוך. חסרה תכנית לימודים)
  16. כוח מופרז שמשחית (הפתרון בפיקוח חיצוני וחינןך עמוק של הכוח המקצועי: רופאים וצוותים כאחד)
  17. בושת הקבוצה כולה – מתמודדים וקרוביהם – לצעוק
  18. כוח אדם שחלקו מאופיין ברמה מקצועית נמוכה (אפילו לא לתקן פנצ'ר; וודאי לא דיני נפשות)
  19. המבנה המוסדי הטוטלי; היררכיה נוקשה (ע"ע "על מאפייני מוסדות טוטליים"/ ארווין גופמן)
  20. שחיקה מקצועית שגוררת אובדן אמפתיה ועייפות החמלה  "Empathy and Compassion Fatigue"
החצר האחורית הגיעה כמעט לקדמת הבמה – כנס ים המלח – הגביע הקדוש של הרפואה בישראל
ושוב עלה בידם להוריד עלינו את הכורת ולדחוק אותנו לשוליים

מתמודדים למען מתמודדי הנפש בישראל – מל"מ

The Israeli Association for Human Rights of People with Psychosocial Disability

מוזמנים לכתוב אל malam.dahliatzviel@gmail.com  

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.