מהו החזון 💡במקום להזרים כסף 🤑 למוסדות מחליאים?❌

                                                               בבקשה 📣

פרנקו בזאלייה היה פסיכיאטר איטלקי שהביא לסגירת בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים באיטליה לפני 40 שנה לטובת מודלים שונים בקהילה.
הוא חלוץ התפיסה המודרנית של בריאות הנפש, מנהיג ומחולל רפורמה בפסיכיאטריה האיטלקית.
הוא הגה ויזם את חוק 180 (או "חוק בזאלייה"), שהוביל לפירוקם ההדרגתי של בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים; 
החוק אסר למעשה על אשפוזים חדשים במוסדות האלה. 20 שנה אח"כ נסגר המוסד האחרון. החזון הושלם לפני 20 שנה.
בזאלייה היה הפסיכיאטר האיטלקי בעל ההשפעה הרבה ביותר במאה ה-20.

Screenshot 2018-05-24 07.58.16

האיש פעל הפוך מהאינטרסים שלו ושל חבריו. 
הוא היה אידאליסט.
מה הייתה החוויה המרכזית שהניעה אותו בחייו בתחום הזה?
הנה:

"בפעם הראשונה שנכנסתי לכלא הייתי סטודנט לרפואה. הייתי אנטי-פשיסט פעיל במאבק נגד הנאציזם ונכלאתי כתוצאה מכך. אני זוכר את המצבים הנוראים שבהם מצאתי את עצמי אז. ריח נורא, ריח המוות. התחושה הייתה כמו להיות באולם אנטומיה שבו גופות מנותחות. שלוש עשרה שנים אחרי שסיימתי את הלימודים הפכתי למנהל מוסד פסיכיאטרי, וכאשר נכנסתי לבניין בפעם הראשונה, הוא החזיר אותי מיד למלחמה ולכלא. לא היה ריח של צואה, אבל היה שם ריח סמלי של צואה. הייתי משוכנע שהמוסד הזה הוא אבסורד מוחלט, שכל תפקידו הוא לפרנס את הפסיכיאטרים שעבדו שם."

ובמקום אחר יש פירוט תחושותיו:

"בזאליה הבחין כי התגובה המקובלת לכל הסבל האנושי הזה הייתה התעללות פיזית, כותונות כפייה ("כותונת משוגעים"), כריות קרח, אמצעי ריסון (קשירות למיטה), בידוד, הזרקת אינסולין עד רמה של כניסה לשוק היפוגליקמי ובהמשך לתרדמת עמוקה או קלה – כל אלה לכאורה כדי להרגיע, אך למעשה כדי לזרוע אימה ולהשליט שקט ומשמעת בקרב החולים.

בזאלייה טען כי חלק גדול מהסטיגמה ומהדעות הקדומות נובע מתנאי האשפוז הקשים במוסדות, ושלא נשקפה מצד החולים סכנה אמיתית שאותה אמורים היו לחסום קירות בתי החולים. היא ייחס דיכוי למוסדות הפסיכיאטריים והשווה ביניהם לבין בתי כלא – הן מבחינת שלילת החירות וכפיית הטיפול והן משום שבשני המוסדות נהוגים כללי ענישה. החולים וגם הצוות משועבדים ברמות שונות לתהליכים אלה של מיסוד."

שימו לב למילים "תהליכים של מיסוד". המעבר לקהילה אינו עניין אופנתי. תהליכי מיסוד הם הרעה החולה העיקרית. 
קראו את ספרו המופתי של הסוציולוג ארווין גופמן: "על מאפייני המוסדות הטוטליים".

גופמן
אזל מהמלאי כי משום מה ראשי החוגים לפסיכיאטריה בארץ אינם רוכשים בסיטונות ובקביעות את חומר הלימוד הבסיסי והחיוני הזה לרופאים שבדרך. נכון, Hilik Levkovitz היקר?

החוקר גופמן התנדב בשנת 1955 לעבודה בבית החולים לחולי נפש "סנט אליזבת" בוושינגטון די.סי.

גופמן והראה כיצד אורח החיים במוסד הטוטלי מונע: 

  • את יכולת התנועה
  • את הבחירה והשליטה במרחב ובזמן 
  • את אורח החיים הנורמלי, שבו האדם "מבצע" את עצמו
  •  את הדרך שבה אדם מתחזק את זהותו
  • זהותו נמחקת עד הפרטים הגופניים האינטימיים. 
  • גבולות האני מותקפים והוא חווה השפלות שונות. 
  • האדם עובר פירוק-זהותי
  •  נישול תפקיד ונישול תפקוד
  • הוא מעוצב ומקודד לאובייקט. 
  • את האובייקט הזה קל להזין אל תוך מערכת ניהול המוסד.
  • החפצתו והפיכתו מסובייקט לאובייקט מאפשרות להתמודד עמו בצורה חלקה בפעולות שגרתיות.
  • מתי יקום פה הפסיכיאטר האידאליסט הראשון שינטוש את המבנה המוסדי המעוות ויפעל למען חזון ה"אל-מיסוד"?

הסבר למושג אַל-מִיסּוּד (באנגלית: Deinstitutionalization) זהו תהליך חברתי ושם כולל לשחרור אנשים עם מגבלה נפשית מן המוסדות הפסיכיאטריים, בהתאם לעיקרון לפיו יש להם הזכות לקבל טיפול כשהם חיים בקהילה, וללא הגבלת החופש שלהם.

ונכון שקם פסיכיאטר אחד כזה בארץ – Pesach Lichtenberg – וכבר כתבתי שהייתי רוצה לשכפל אותו בייצור תעשייתי, אותו ואת חזון סוטריה ישראל שייסד פה. הוא בהחלט עונה על ההגדרה הזאת, אבל זהו רק תנאי הכרחי. לא תנאי מספיק. 
למה לא מספיק?
כי האיש שאני חולמת עליו, איך שאני פוקחת עיניי בשבת כה נעימה 💐🌥️ צריך להיות גם רפורמטור ברמת המקרו.

בינתיים פה, בשלב הניאדרטלי הזה שבו נמצאת בריאות הנפש בישראל, גם לאור ניסיונתיהם ההרואיים של האידאליסטים לקדם את המערכת המאובנת ולייבא מחו"ל מודלים שונים של אשפוז בקהילה בווילות פרטיות (צריכים לקום לאלתר 200 כאלה לפחות! בכל יישוב!)

החבר'ה האלה, כמו יעל עדן ברוך מבית של תקוה בכרמיאל, עובדים במסירות נפש מתוך תחושת שליחות, וחלקם אף אינם מושכים שכר לעצמם בניסיון להוזיל עלויות, כי קופות החולים לא מממנות אותם כפי שהן מממנות את האשפוז הרגיל המגעיל, למרות שעלוותו של האחרון גבוהה בהרבה. 

בזמן הזה ממש יוצאות ממשרד הבריאות הודעות רשמיות כמו זו שבצילום מסך, שצילמה בחוש ספונטני פנטסטי קרובת משפחתי המופלאה May Greif.

מאי

אבל מה התברר? שההודעה יתומה. כולם התנערו ממנה. אמנם הקול הוא קול פורום המנהלים – השליטים הבלתי מעורערים של מבנה הכוח המערכתי – שגם אינם מוכנים להפריש שקל מתקציבם לטובת "הבתים המאזנים", אבל הידיים? של מי הידיים שבחשו ופרסמו את ההודעה הרשמית האומללה הזאת?

זאת אין איש יודע, כביכול. אין אף אחד שמוכן להסגיר את האמת: מי באמת עומד/ת מאחורי ההודעה האנכרוניסטית והנחשלת?

מכל מקום, הפניתי בקשה שתוצא לאלתר הודעת הבהרה מתקנת:

שלום רב, מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב,

התחלחלנו והתאכזבנו לקרוא אתמול את הודעת משרד הבריאות, מצ"ב, בסיום תכנית טלוויזיה בערוץ 11, שהוקדשה לבתים המאזנים.
התקוות שאנו תולים בבתים המאזנים ושאיפותינו שהם יביאו לשיפור המצב זכו לסטירת לחי.
האם אכן הרגולציה – הקריטריונים להפעלת בתים מאזנים שעליהם טרח צוות מקצועי ממיטב כוחותיכם – נעשתה באופן חריג? לתקופת ניסיון בלבד? וכדי לצמצם את הסיכון לציבור מצד הבתים המאזנים?
הרי היוזמה להקמת ועדת החקירה קמה עקב התפקוד הלקוי של שירותי בריאות הנפש במערך האשפוז ובשל סכנות רבות שנשקפו לנו במסגרתו, ולצערנו מניסיוננו האישי והקולקטיבי נוכל להעיד שסכנות אלה נתקיימו בנו, והצלקות לא יימחו; אולם אין זה המקום לתאר את כל מוראות האשפוז הפסיכיאטרי בישראל כהווייתם.

נשמח מאוד לקבל את התייחסותך לדברים.
בברכה,

 דליה וירצברג-רופא, יו"ר מל"מ – מתמודדים למען מתמודדים – MALAM – להשגת זכויות ולמאבק בסטיגמה וצביאל רופא – המייסד

cropped-d79cd795d792d795-d797d793d7a91.png

    מל"מ  }{   iaHR.PPD

מתמודדים למען מתמודדי הנפש בישראל – מל"מ

The Israeli Association for Human Rights of People with Psychosocial Disability

רק לאחר 23 יום, כשהנזק כבר נעשה והוטמע,  הגיעה תשובת המנכ"ל כמצוות אנשים מלומדה.

סימן
לצערי, התשובה לא נמצאה מניחה את הדעת, ועניתי עליה כך:

תשובתי למשה

האם להתייאש? לוותר? להרים ידיים?
חס וחלילה. חובתנו להשתדל, לא להצליח.
ככה נמשיך למשוך בעול עד כלות ימינו או כלות כוחנו – מה שיבוא קודם.

ללא שקל מימון חיצוני בלתי תלוי. הכל משלמים מס שפתיים וקופצים את הידיים. חזק חזק. אנחנו ארגון שהוא "אשיות בלתי רצויה", אך אין ברירה אלא להעריך אותנו על העיקשות ועל ההתמדה.

מיגל דה סרוונטס, כאמור, מקווים לא לסיים כמו גיבור ספרך. בינתיים משתדלים גם ליהנות מהחיים. 

🤸‍♀️💃👩‍❤️‍💋‍👨👄🐦🐧🐋🦔🥝🥑🍎🥥🍿🥂🍰🍔🎇🏩🖼️👩‍🎤 ✍️🤝🤺
🦋🌹🌼🌷🍀🌿🍒🌾🎺🎻🎵🎸🎬😍🤡💘👑✊🏆👏🛒💟⌛🎁🚙🏔️🌤️🌈

יעל                                                יעל עדן ברוך, מייסדת ומנהלת בית של תקווה

 

Tal Bergman Levy
Hilik Levkovitz
פרופ' יורם יובל – Professor Yoram Yovell
פרופ' חיליק לבקוביץ , פסיכיאטר – Prof. Hilik Levkovitz
פסיכיאטר- ד"ר פינקל-פסיכוגריאטר במרכז ואזור השרון Dr.Finkel B.
Dr. Keidar Dotan דר דותן קידר
Gil Zalsman
Tsvi Fischel
Dror Dolfin
Yaron Gilat
פרופ' משה קוטלר

Shirley Portuguese
Shimon Burshtein
Ilana Kremer
אלכסנדר גרינשפון
Ido Lurie
רז אבן

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s