משבר נפשי כמנוע לצמיחה

חירום 1

היום הגיע אליי במייל מסמך קצת משונה (המילים בגדלים שונים ובכמה צבעים) שחיבר איש ושמו ג'ון פינק. תרגמתי מאנגלית וכך זה הולך:

 היתרונות של מחלות הנפש

אנשים מעטים מבינים, ועוד פחות מספרים על כך בפומבי, כי מחלות נפש היא למעשה התנסות מעצימה שיש לה יתרונות עצומים. המוח עובר טעינת-יתר. המינוח הנכון למחלת נפש הוא "מחלת השאמאן". אתר אינטרנט עצמאי, שאין לי קשר אליו, מוקדש לאמונה כי מחלת הנפש מהווה למעשה הִזדַמְנוּת. שם הדומיין של האתר נקרא "סכיזופרניה מוצלחת". גם פסיכיאטרים הבחינו בתופעות בלתי-רגילות לנוכח מקרי החלמה שראו.

יש אנשים הכותבים על הצד החיובי של מחלות נפש. הבולט שבהם הוא ד"ר מלידומה סומה SOMÉ. לדבריו: "מה שאנו מכנים לפעמים דיכאון, הפרעה דו קוטבית, פסיכוזה, סכיזופרניה, עשוי למעשה להיות טרנספורמציה משמעותית בתודעה ושלב הכרחי בהתפתחות האנושית". הסופר ג'ייסון גדיס GADDIS, סבור כי כל ההפרעות הפסיכיאטריות דומות, מאחר שהטיפול היעיל ביותר תמיד משלב את הצד הלא מודע של התודעה, ובדרך זאת התודעה מתחזקת מאוד. הפסיכיאטריה לעומת זאת מדביקה תוויות ותיוגים שאינם תורמים להבנת התופעה ולמשמעותה.

 

חירום

אני יכול לתאר רק את החוויה שלי דרך שלבי ההחלמה שלי. ההחלמה שלי הייתה תלויה במה שלמדתי ובדרך שבה יישמתי למידה זו. לאחר התמוטטות מוחלטת עקב דיכאון כרוני הומלץ לי לעבור טיפול בניתוח חלומות על ידי פסיכולוגית יונגיאנית. הבנתי את הקשרים בין החלום, הפרשנות של המטפל שלי וחיי שלי. התחלתי לחקור חלומות ולתעד אותם בשקיקה. הפרשנות שלי לחלומותיי הייתה עמוד התווך של ההחלמה שלי ואני לא יכול להפריז בחשיבות הדבר עבורי. אני חייב רבות לפסיכולוגית היונגיאנית שלי. בכלים שלימדה אותי אני עדיין משתמש מעל 30 שנה.

שלכם,

ג'ון פינק

חקרתי קצת כדי לגלות מיהו ג'ון פינק. האתר שלו כבר נסגר "בשל אי-תשלום". ובסרטון יוטיוב גיליתי ברנש חביב, לבוש ברישול מה, ופגוע מאוד מהפסיכיאטריה:

 https://www.youtube.com/watch?v=3m-8RD1TEis&feature=youtu.be

 במקביל נזכרתי בעוד כמה דברים:

א) גם צביאל פרסם בספרו "על המסלול ממחלה להחלמה" פרק בכותרת הזאת: "יתרונות שנלוו למחלת הנפש שלי". הפרק נגיש גם ברשת:

https://www.hebpsy.net/books/FbHuKZo0HBqPFWXKyzsn.pdf

(יש שלושה חלקים. החלק הרלוונטי לטקסט שהובא לעיל הוא בחלק ב' פרק ו', אבל הכל מרתק)

ב) חברי היקר, הפסיכיאטר ד"ר אלכסנדר זיידל שטיפל בי מגיל 17 עד 22, אמר לי שבועיים לפני מותו (שקרה לפני 5 ימים): "אני חושב על הטראומה הקשה שעברת בגיל 10… טראומה הכי נוראה שיש… אבל ייתכן שגם בזכותה את נהיית יותר מפותחת וחכמה מנשים אחרות בנות גילך…"

 ג) אז נזכרתי בקטע מעבודת המסטר שלי שאצטט כאן:

 תרגום קטע ממכתבו של הפסיכיאטר האמריקני קרל מנינגר (Karl Menninger; 1893–1990) לתומאס סאס בעקבות פרסום ספרו של האחרון Insanity: The Idea and Its Consequences. New York: John Wiley, 1987:

"אתה ואני זוכרים שלא היו כל טיפולים, אלא רק השגחה ופרוגנוזה: 'מסוכן', 'לא מסוכן', 'חמור', 'יש לאשפז', 'לא פסיכוטי'. בהדרגה נתגלו כמה חומרים כימיים שנראה כי שינו משהו באורגניזם, שינוי שהתבטא גם בהתנהגותו של המטופל. הצטברו גם כמה שיטות שנראה היה כי הביאו הקלה במצבו של 'החולה': אמבטיות חמות ממושכות, חבישה בסדינים לחים וקרים, דיאתרמיה (צורבן, טיפול בחום למטרות ריפוי; דו"ר), שוק חשמלי, והיו גם כל אותם טיפולים שכללו מכות וקשירות, מקלחות והתזות-מים קרות […] בנוסף למלקות ולאזיקים ולאמבטיות נוספו טיפולים שהיו אף אכזריים יותר: עקירת חלקים מהמוח (לובוטומיה; דו"ר), יצירת עוויתות על ידי מכות חשמל, הרעבה, עקירה כירורגית של השיניים, של השקדים, של הרחם וכו'.

לאחר מכן התגלו כמה תרופות – חומרים כימיים נוספים שהיו בעלי השפעות ייחודיות על אלה שבלעו אותם. עד אז ידעו על אלכוהול, אופיום, מורפיום והרואין, אבל לוּמינָל הופיעה וגם סקונל  (שמן המסחרי הראשון של התרופות פנוברביטל Phenobarbital וסקוברביטל Secobarbital בעלות השפעה מרגיעה ומרדימה. דו"ר) ועוד תרכובות כימיות דומות […]  תרופות אלה נמצאו שימושיות מאוד מבחינה תרפויטית, מאחר שסילקו חלק מהסימפטומים האופייניים ושיפרו את תחושת החולים (לזמן קצר)

[…] כבר מזמן שמתי לב לעובדה שאחדים ממטופלינו החולים מאוד הפתיעו אותנו והחלימו ממחלתם גם ללא כל טיפול מיוחד מצדנו. מצבם השתפר עוד ועוד, והפך 'יותר טוב מטוב' במילים שלי. התנהגותם ומזגם הפכו טובים, נוחים ונבונים יותר מאשר היו לפני 'מחלתם'. לא הבנו כיצד זה קרה. לאחדים מאיתנו נראה היה כי 'המחלה' הייתה מעין חוויה של תמורה, כמו גיזומו של עץ פרי, למשל".

2 תגובות בנושא “משבר נפשי כמנוע לצמיחה

  1. גישה אופטימית ואני בטוחה שזה אכן ככה. כלומר, זה באג בעולם, שלפעמים צריך לעבור סבל ועצב גדול כדי לחוות העצמה ושינוי והתפתחות. לא ברור לי למה זה כך. אבל הרי יש כל כך הרבה דברים לא מובנים בעולמנו… מה שבטוח – שזה נותן הרבה כוח להמשיך – הידיעה שעננים שחורים מסתירים את שמש אבל מכילים גם גשם שירווה את האדמה. (דימוי שעלה לי בראש).

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s