ד"ר אלכסנדר זיידל (2018-1921)

WhatsApp Image 2018-03-08 at 22.11.54דצמבר 2015

(נכתב אתמול בבוקר)

עכשיו הודיעו לי שד"ר אלכסנדר זיידל נפטר. בן 97. 
אני האחרונה שקראתי לו עד היום האחרון "ד"ר זיידל".
הוא היה הפסיכיאטר הראשון שלי בגיל 17 וחבר קרוב מאז.
ביום הולדתו ה-80 הייתי המטופלת היחידה במסיבה.
הוא קיבל אותי שוב למחלקת נוער באברבנאל שאותה ניהל, כשהייתי בת 22!
בזכותו ניצלתי מאימת המחלקות הסגורות עד שהגעתי לשם פעמיים כשהייתי בת 37 ו-40.
הוא היה אינטלקטואל משכמו ומעלה.
לפני פחות משבועיים (23/2, יום שישי משעה 11:00 עד 13:15) ביקרתי אצלו וישבנו יותר משעתיים.
אחת השאלות שלו אליי בפגישה האחרונה: "מה לדעתך מסמל 'הגלגול' של קפקא?" עניתי לו והייתה לנו שיחה ארוכה על כך. לדעתו יש שם הקבלה לסיפור ישו, והביא תימוכין מ"הדרשה על ההר" בחלק שנוגע לאהבה…
14 שנה חי עם ג'ו מהפיליפינים (שנישא כאן לאישה מארצו והוליד את מייקל – נכד לכל דבר, והתגרש) ובמערכת היחסים שלהם היו אהבה וקונפליקטים כמו אצל זוג נשוי.
לא אשכח שבאמצע הפגישה אמר לי כך:
"אני חושב על הטראומה הקשה שעברת בגיל 10… טראומה הכי נוראה שיש… אבל ייתכן שגם בזכותה את נהיית יותר מפותחת וחכמה מנשים אחרות בנות גילך…"
כשחזרתי הביתה אמרתי לצביאל: האיש פנומן, זה לא סתם זקן, מדובר בזקן-על.
אחרי כמה שעות התקשר (הוא לא נהג להתקשר מלבד במקרים חריגים):
"דליה, שאלת אותי בסוף הביקור אם נהניתי, ורציתי לשאול אותך אותו דבר – האם נהנית מהפגישה?"
הזכרתי לו שלא שאלתי אם נהנה, אלא אם היה לו מעניין איתי (הוא היה צמא לביקורים כי רוב הזמן היה די בודד). הזכרתי לו שאחרי שאישר אמרתי לו שגם לי היה מעניין מאוד, ואז המשכנו לדבר בטלפון עוד יותר משעה!…
לא תיארתי לעצמי שזה הביקור האחרון, השיחה האחרונה. אינטלקטואלית הייתה לו אנרגיה לעוד הרבה שנים. באחת הפגישות הקודמות הייתי שרויה בדיכאון קל, ושאלתי אותו בהשתאות שאותה הסוויתי (כי אפילו למוזיקה קלאסית – עמוד תווך בחייו – לא יכול עוד להאזין בגלל עיוותי מכשיר השמיעה) מה גורם לו לרצות לקום בבוקר ולהתחיל את היום (הוא היה מרותק לכיסא, ונדרש לעזרה בביצוע כל הפעולות). הוא הסתכל עליי במבטו הרציני, חייך קלות וענה: "אני פשוט אוהב את החיים".
ד"ר זיידל, אהבתי אותך מאוד. היית עבורי תחליף לאב שנשבר ונטש. ליווית אותי עד גיל 60 (כמעט).
תודה רבה על הכל. 😦 

98

היום 2/4 קיבלתי לביתי ממשפחתו של ד"ר זיידל ז"ל את כל דברי ההגות שכתב בחייו. שני שקי איקיאה כחולים וכבדים מאוד. מרגש וסמלי. בגיל 17 הגעתי למחלקה שניהל כפסיכוטית-מנותקת, והוא היה המנהל הגדול הכל-יכול שכולנו, הילדים ובני הנוער, צעדנו בעקבותיו כל אימת שנכנס למחלקה, כדי לקבל ממנו רגע של תשומת לב מיוחדת. כעת כל הונו הרוחני מופקד בידיי, ואיני יודעת בדיוק מה עליי לעשות בו. נורא מוזר איך שהחיים מתגלגלים. מתגעגעת אליו.

4 תגובות בנושא “ד"ר אלכסנדר זיידל (2018-1921)

  1. מרגש עד דמעות. כמה חשוב שיהיה אדם כזה בחייך – עוגן ומגדלור… וכמה יפה מה שאמר על הטראומה שחווית. גם באסון הכי גדול יש נקודה חיובית כלשהי. הגישה האופטימית הזו ודאי הביאה אותו לגיל של שיבה טובה. יהי זכרו ברוך.

    אהבתי

  2. מסתבר שבקשר כזה לגיל אין משמעות. החלל הגדול נשאר, אבל הוא יתמלא בזכרונות, הרי הוא ממשיך ללוות אותך במילים שנאמרו, התווה לך דרך. למזלי הטוב האדם הזה היה אבי, החלל נשאר עד היום (עברו כבר 11 שנים), אבל החוזק הנפשי שקיבלתי ממנו יישאר איתי עד יום מותי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s