אישה מעוררת השראה

24231916_102856960501626_4886462512277065748_n

היום ביקרנו בבית של תקווה. יעל עדן ברוך היא המייסדת והמנהלת. יעל היא עובדת סוציאלית בכירה שתמיד מצאה דרכים יצירתיות להכניס אנושיות ושמחת חיים למסגרות הכי קודרות. יש לה ניצוצות בעיניים, והתלהבות מדבקת. מי ששמע את החזון שלה, את דעותיה ואת גישתה המקצועית בתוכנית של קרן נויבך השבוע יודע שהיא קורצה מחומר מיוחד. גם אותה הייתי רוצה לשכפל!

WhatsApp Image 2017-12-21 at 22.59.00

המקום נפתח  בשבוע שעבר, והוא עדיין מאוכלס רק באופן חלקי ביותר, אבל הצוות הנרגש מוכן ומזומן לקבל את הבאים בחום ובאהבה כנים. חוץ מיעל פגשנו גם את המדריך גדעון אונה המקסים (להפתעתי גילה לי שהוא נשוי לבת דודי אפרת, בתו של אחי אמי שלמה שוכר) ואת הרופא ד"ר עופר שמגר. המקום מתייחד באוריינטציה טיפולית במתודת הדיאלוג הפתוח.

אני ממש מרחמת על השר לשעבר הרב ליצמן שנראה בסרטונים ביוטיוב כשהוא מסתובב באברבנאל, מתלונן על ריח קשה, מצביע על ג'וקים, ובאופן כללי נראה כמי שעומד להקיא. אמנם שלא כמוהו זכיתי להכיר את המקום מבפנים וליהנות מכל מה שהיה לו להציע, אבל בניגוד אליו אני זוכה בימים אלה לסייר במקומות כאלה שאני צריכה לצבוט את עצמי כדי להאמין שאיני חולמת בהקיץ.

WhatsApp Image 2017-12-21 at 22.57.48

רמזתי שאני רוצה להישאר שם, וכולם גיחכו. תארו לכם חופשה כיפית במקום יפהפה כשכל הסובבים אתכם רק רוצים באמת להשפיע עליכם רוב טובה ולהקל את סבלכם, או מחלקה מנוכרת, מתנכלת ומכוערת במראה ובנשמה – מה תעדיפו? מה גם שהאופציה הראשונה זולה יותר: 1,100 ₪ ליום למיטת אשפוז בבית חולים לעומת כ-600 ₪ בבית מאזן. אז מה השאלה בכלל?

WhatsApp Image 2017-12-21 at 22.57.05

גם המקום הזה ממומן באופן פרטי ע"י הדיירים עצמם. מה צריך לעשות כדי לגרום לקופות החולים לממן את חלופת האשפוז הזאת? בתי החולים הפסיכיאטריים שרויים בקביעות בתפוסת יתר בגלל הצמצום הקיצוני של המיטות (אל דאגה, בזמנו נערכו הסכמים עם מנהלי בתי החולים ששכרם ותנאי העסקתם לא ייפגעו כתוצאה מהקיצוץ המסיבי הזה, ולכן שיתפו פעולה). חובה לא להעמיס עוד ועוד מיטות על המחלקות הפסיכיאטריות הצפופות ממילא, וכך לפגוע הן במטופלים והן בצוותים, אלא להעביר דיירים לבתים המאזנים האלה. כולם ירוויחו – גם המטופלים באשפוז וגם הדיירים בבתים המאזנים.

WhatsApp Image 2017-12-21 at 22.55.18

זהו, עכשיו מצטנפת במאורתי, משתבללת בקונכייתי, ולא מגיחה ממנה שנה לפחות! 🙂

צילום: קרנית ידיד (האישה והאגדה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s