קשירת מטופלים: עינויים בחסות החלוק הלבן

דוח הבדיקה נועה 2017

חשיפת ממצאי חקירת קשירת המטופלת בביה"ח שיבא מעלה תמונה קשה • מדובר בעינויים בחסות אנשי החלוק הלבן • פרשנות

רן רזניק
23.08.2017
צילום: גדעון מרקוביץ'
הדרך הכי הטובה להמחיש את ממצאי החקירה המטלטלים של פרשת הקשירה של "נועה" היא שכל קורא ינסה לדמיין את עצמו או קרוב משפחתו, חלילה, קשורים בידיים וברגליים במשך 24 יום ברציפות כשאת צרכיהם הם עושים על עצמם בטיטול. בחדר הקשירה אין כלום למעט קירות ריקים, ואפילו לבני המשפחה לא מרשים כמעט לבקר. בעצם, למה לתאר זאת למשך 24 יום, מספיקות 24 שעות כדי להבין שמדובר בסבל ועינויים בלתי נסבלים, בלתי אנושיים. בלתי מוסריים ובלתי נסלחים. למעשה מדובר בעינויים בחסות חותמת וחתימה של אנשי החלוק הלבן הפסיכיאטריים.
כל זה קרה בביה"ח הממשלתי שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול והמרכזי בישראל, שמתפאר תמיד בתרומות הכי הגדולות ובכך שראשי המדינה ושועיה מבקשים לקבל בו את הטיפול בשעת מחלתם, בחוג ידידים נוצץ ובחידושים הרפואיים הכי המתקדמים.
אולם הפרשה הזו גילתה שאפילו בביה"ח שיבא, ודווקא שם, יש חצר אחורית מוזנחת ומקופחת שגרמה לאחת הפרשות המזעזעות בתולדות הפסיכיאטריה בישראל. דווקא שם סירבה הנהלת בית החולים לתחנוני מנהל המחלקה להקצות ולתקצב עוד אחים ואחיות, שיוכלו לטפל בחולה פסיכיאטרית קשה שהאלימות הקשה שלה נובעת ממחלתה. דווקא שם זלזלו בהנחיה של הפסיכיאטר המחוזי לבדוק את המטופלת כשהיא מותרת מהקשירה, ודווקא שם לא מסתפקים בקשירה אכזרית ומוסיפים לסבל של חולת הנפש עוד עונשים לא חוקיים ובלתי נתפסים כמו מניעת מקלחות, גמילה כפויה ולא חוקית מעישון והרחקת המשפחה.
הפרשה מעלה גם שאלות קשות מאוד לגבי ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן, שהיא למעשה הפסיכיאטרית הראשית של מדינת ישראל. בפרשה הזו נראה שד"ר ברגמן עשתה את כל הטעויות האפשריות בזמן אמת, כשקיבלה את הפנייה של בית החולים ולאחר מכן בבית המשפט. במדינה מתוקנת ד"ר ברגמן וראשי המחלקה הפסיכיאטרית בשיבא לא היו יכולים ולא היו מורשים להמשיך בתפקידם לאחר שפעלו באופן כל כך כושל.
ועדת החקירה בראשותו של ד"ר שמואל קרון, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה", כתבה דו"ח נוקב וחשוב מאוד, אבל על הדו"ח מעיבה ההמלצה המבישה של הוועדה שממנה משתמע כאילו משרד הבריאות צריך להקים אגף מיוחד לחולות נפש מסוכנות, בדומה לאגף לביטחון מרבי לגברים שפועל בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "שער מנשה".
גם הנהלת בית החולים שיבא כתבה כי אחד הלקחים מהפרשה הוא שמעבירים כעת יותר חולים גברים קשים ל"שער מנשה". האגף לביטחון מרבי ב"שער מנשה" הוא מוסד מזעזע שכלואים בו חולי נפש בבידוד ונשים רבות בתנאים מחרידים, וגם הוא היה צריך להיסגר במדינה מתוקנת. העובדה שהוועדה במשרד הבריאות ובית החולים שיבא עדיין רואים בו מקום ראוי ואנושי לחולי הנפש הכי קשים בישראל היא אות קלון נורא למערכת הפסיכיאטרית בישראל.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק
ממצאים של ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות בעקבות תלונת המשפחה מגלים פרטים מזעזעים ומחרידים על הטיפול בבית החולים שיבא • על פי הדו"ח, המטופלת נקשרה ברציפות בתנאים קשים וללא הסבר או הצדקה • בית החולים: "הלקחים הופקו"
  • רן רזניק
 24  ימים נקשרה חולה בשתי ידיה ובשתי רגליה באופן המנוגד לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית א' בבית החולים הממשלתי "שיבא" בתל השומר.
המטופלת, בת 28, הושארה קשורה במשך 24 ימים בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בטיטול ומתקלחת רק פעם ביומיים. כמו כן, הצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של משפחתה וסירב לאפשר לה לקבל ממתקים מהם ורוב הזמן גם סירב לאפשר לה לעשן (ובכך כפה עליה צעד בלתי חוקי בישראל של גמילה בכפייה מניקוטין) – וכל זאת ללא כל הסבר או הצדקה כלשהם.
עוד התגלה כי רוב הוראות הקשירה חודשו מדי 4 שעות על ידי רופאים זוטרים ומתמחים ללא מעורבות של רופאים בכירים כמתחייב בחוק, ולא היה כל  קשר בין מצבה הנפשי והתנהגותה בזמן הקשירה לבין הוראות הרופאים התורנים על המשך הקשירה, וכל זאת בניגוד לחוק. כל זאת קרה בבית החולים הציבורי הגדול, העשיר והמרכזי בארץ.
כך עולה מממצאי החקירה של ועדת בדיקה שחקרה את התלונה של החולה ומשפחתה וממצאיה הוגשו אתמול למשפחה. הדו"ח, שנחשף כאן בראשונה, מעלה ממצאים מזעזעים נוקבים ומחרידים, מהחמורים שהתגלו אי פעם במערכת הפסיכיאטרית בישראל, על הנהלת בית החולים "שיבא", על מנהלי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" ועל ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
המקרה של המטופלת נחשף החל ממאי 2016 בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב', כאשר המטופלת כונתה בשם הבדוי "נועה". נויבך ערכה מעקב תקשורתי יומיומי יוצא דופן אחר המקרה, שנחשב לאחת הפרשות הקשות בתולדות מערכת הבריאות בישראל. בעקבות החשיפה הועברה "נועה" (תוך שהיא קשורה אפילו בעודה באמבולנס!) לבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בבאר שבע ושם היא לא נקשרה אפילו לא ליום אחד ושוחררה לביתה לאחר כחודשיים של אשפוז.
בעקבות החשיפה של הפרשה, הורה גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על הקמת ועדה מיוחדת במשרד הבריאות אשר כפי שנחשף במאי ב"ישראל היום", המליצה על איסור קשירות ובידוד חולים בבתי החולים הפסיכיאטריים, אלא רק במקרים חריגים ורק לאחר קבלת אישורים מיוחדים, כולל אישור של בתי המשפט.
על פי דו"ח הוועדה, המטופלת מוכרת כחולת נפש עם אירועים של אלימות ותוקפנות קשים וחמורים מאוד והיא כבר היתה מאושפזת כמה פעמים במוסדות פסיכיאטריים. הוועדה גם ציינה כי הטיפול הרפואי שהיא קיבלה במחלקה היה "הולם, מקובל, זהיר וקפדני", אלא שב־1 במאי, בזמן אשפוזה במחלקה ב"שיבא", התרחש אירוע קשה מאוד שבו היא היכתה אחות במחלקה וגרמה לה חבלות משמעותיות ביותר.
בעקבות זאת היא נקשרה בארבעת גפיה בחדר הקשירה כפי שמתיר החוק, והוועדה קבעה שההגבלה הזו היתה בתחילה מוצדקת וחוקית (על פי החוק, אפשר לקשור חולה ל־4 שעות בהוראות רופא כאשר יש סכנה מיידית לחולה או לסובבים אותו) ונעשתה כפי שהחוק מתיר – לצורך מניעה מיידית של המשך האלימות.
הגבלות בביקורים
ואולם הוועדה מתחה ביקורת נוקבת וחריפה ביותר על המשך הקשירה של החולה במשך 24 יום ברציפות, זמן שיא קיצוני מאוד של קשירה רצופה. הוועדה קבעה כי המשך הוראות הקשירה נעשה בפועל כמעט רק על ידי רופאים מתמחים ותורנים כאשר החולה לרוב לא נבדקה כלל בפועל כמתחייב, ובחלק מהמקרים הוראות הקשירה ניתנו כאשר היא ישנה ולמעשה כלל לא היה קשר בין התנהגותה לבין המשך קשירה.
כמו כן, אף אחד מהרופאים במחלקה לא בדק את החולה לאחר שהותרה מהקשירה כדי לנסות לראות איך היא מתנהגת. הרופאים התעלמו מכך שלא היה כל דיווח על אלימות מצד המטופלת כשהיא הותרה מהקשירה לחצי שעה לצורך אכילה, מקלחת או עישון. נוסף על כך, לא נעשה במחלקה כל ניסיון להשתמש באמצעים אחרים שאינם קשירה.
הוועדה קבעה עוד כי משפחתה של המטופלת, המיוצגת על ידי עורכי הדין שי פויירינג ושירי לידאי, הוגבלה מאוד בביקורים שלה בזמן הקשירה (רק שלושה ביקורים בשבוע לזמן קצר) וזאת רק בתיאום מראש, והתגלה כי הוראה זו לא היתה נחוצה ואפשר וצריך היה לאפשר ביקורים רבים הרבה יותר.
הוועדה מותחת ביקורת גם על ד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, וזאת לאחר שהתברר כי הנהלת המחלקה פנתה למשרד הבריאות והתריעה על מצבה של החולה ועל כך שיהיה צורך לקשור אותה באופן ממושך, אולם פניות אלה לא נענו.
"הנימוקים של אנשי 'שיבא' – לא מקובלים"
כמו כן, העלתה הוועדה ביקורת על ד"ר ברגמן על כך שבבית המשפט בזמן הדיון שהתקיים בבקשה של החולה להתיר אותה מקשירה, המשיכה ד"ר ברגמן להצדיק את המשך קשירתה הממושכת של המטופלת וסירבה להעבירה לבית חולים פסיכיאטרי אחר.
הוועדה גילתה עוד כי לאחר שהמטופלת נקשרה, פנתה הנהלת המחלקה להנהלת בית החולים וביקשה לתגבר את המחלקה באנשי צוות סיעודי גברים. בפנייה הם גם תיארו את המצוקה של הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, ואולם פניות אלה נדחו בסירוב חד־משמעי הן מצד הנהלת הסיעוד והן מצד המנהל הרפואי של בית החולים בטענה כי אין מספיק צוות בבית החולים. הוועדה קבעה כי הנימוקים של ראשי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" על היעדר כוח אדם "אינו מקובל עלינו. אין המדובר בטיפול שניתן לדחות אותו או להימנע ממנו, אלא בעמידה בסטנדרט הטיפולי הבסיסי, ובדרישות החוקיות הנוגעות לעניין".
הוועדה המליצה למשרד הבריאות לבחון אם החטיבה הפסיכיאטרית בתל השומר עומדת התנאים הנדרשים לאשפוז פסיכיאטרי בכלל ולאשפוז בתנאים סגורים בפרט, וזאת לאור המחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. עוד המליצה הוועדה למנוע מצב שבו מונעים ממשפחות לבקר את החולים, כפי שקרה במקרה זה, וגם למסד את האפשרות להעברה יזומה של חולים ממוסד פסיכאטרי אחד למשנהו במצבים של משברי אמון או אלימות כלפי אנשי הצוות.
"שיבא": "הלקחים הופקו ונלמדו"
מ"שיבא" נמסר כי "מדובר בחולה בעלת מסוכנות קשה וחריגה והיא אובחנה כנמצאת במצב פסיכוטי מסוכן עם מסוכנות ממשית ומוכחת". לדבריהם, "מאז האירוע הופקו ונלמדו לקחים רבים בכל הדרגים ובין השאר, נבנו שני חדרי בידוד חדשים שמתאימים למצבים אלימים ללא צורך בקשירת החולה, הועברו הדרכות לצוות לדרכי טיפול חלופיות לקשירה, אושרו השגחות מיוחדות על חולים במקום קשירות ועוד".
ממשרד הבריאות נמסר כי "קיבלנו את הדו"ח, שממתין להתייחסות הצדדים. יחד עם זאת המשרד כבר מבצע פעולות לתיקון, שיפור וצמצום תופעת הקשירות. רק לאחרונה פורסמו מסקנות הוועדה לצמצום ההגבלות המכאניות בבתי חולים, המסקנות מתוות דרך על מנת על שמקרים כאלו לא יחזרו בעתיד".

One response to “קשירת מטופלים: עינויים בחסות החלוק הלבן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: