שביעות רצון מהאשפוז הפסיכיאטרי – יקום מקביל

ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ

האמת ניכרת כבר בוויז'ואל הסקר

משרד הבריאות פרסם נתוני סקר שביעות רצון בקרב המאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים.* מתברר שהכל דבש. 91% מרוצים מטיפול הצוות. 93% חשים כי מתייחסים אליהם בכבוד ובאדיבות. 86% מרוצים מהרופאים, ו-78% מרוצים מהתנאים הפיזיים במוסד.

נכללו בסקר 1,130 אנשים, מתוכם רק 76% ענו לשאלון, והיתר – 24% שהם 295 איש ואישה – "סירבו" או סוננו החוצה מסיבות שונות. ואלה שענו היו תחת פיקוח איש צוות.
סקר אמין ורציני צריך להיערך על-ידי גורם חיצוני, ניטרלי ובלתי תלוי, ולא על-ידי בעל העניין, קרי משרד הבריאות, שיש לו אינטרס מובהק לשפר את התדמית של שירותיו. כלומר, מדובר בניגוד אינטרסים ברור.
המאושפזים ענו על שאלון שביעות הרצון כשבוע לפני שחרורם. אין צורך להיתלות בתסמונת שטוקהולם כדי להבין שלא סביר שמאושפזים יבקרו את המערכת ששחרורם הקרוב תלוי בה. הסקר  היה אמור לפנות למתמודדי הנפש כשהם כבר משולבים בקהילה, אדונים לעצמם, ויש להם פרספקטיבה טובה יותר על חוויית האשפוז.
גם נוכחות איש צוות מהמחלקה היא בעייתית. קשה לבקר מערכת בנוכחות אחד מנציגיה.
שאלון הסקר עצמו עקף, לא התייחס, או התייחס בצורה כללית מדי לנושאים הקשים, כגון: תחושות פחד של מטופלים, יחס מזלזל, אלימות מילולית של אנשי צוות, קשירות במשך שעות וימים, הטרדות מיניות, הזנחה של בעיות רפואיות גופניות או טיפולי שיניים, וכו'.
ועדיין רק 68% גילו שביעות רצון כללית. 32% אינם מרוצים – כמעט שליש מהמאושפזים.
נתון מעורר תמיהה במיוחד: 78% מרוצים מהסביבה והתנאים הפיזיים. הנושא שעליו לא הייתה כל מחלוקת ובו הודו כל בכירי המערכת הוא תנאי המלונאות הירודים ומצב התשתיות. בקדנציה הקודמת שלו אמר השר ליצמן: "יש בתי חולים פסיכיאטריים שהמצב בהם הוא תת אנושי, אני שוקל ברצינות לסגור מוסדות. בתי החולים לא מתאימים אפילו למגורים של בעלי חיים". לכל זה אין שום ביטוי בסקר.
הנתונים מוצגים באופן מגמתי מאוד. למשל, מובא נתון בכותרת גדולה: "מעל 90% מהמטופלים מרגישים כי פרטיותם נשמרת". הדבר עומד בסתירה לכך שברוב בתי החולים האלה אין לוקרים אישיים לאחסון החפצים האישיים (בבית החולים שלוותה יש). יש מאושפזים המתהלכים במחלקה עם תיק גדול שבו כל חפציהם בגלל הגניבות. באותיות הקטנות של הנתון הזה נכתב:  "הצוות המטפל שמר על הפרטיות שלך בזמן הבדיקות או כאשר דיברו על מצבך". כלומר מדובר בפן מסוים מאוד של הפרטיות, ולא בפרטיות באופן כללי כפי שמוצג בכותרת.
הדברים שבהם המערכת מוכנה להודות שקיימת לגביהם שביעות רצון נמוכה במיוחד קשורים במתן מידע, הסברים והכנה לשחרור או רמת שביעות הרצון מהמזון. אלה נושאים שאותם קל באופן יחסי לשנות.  
לאחר סדרה של סיורים בשטח סיכמה חה"כ לשעבר ד"ר רחל אדטו את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (9/2/10) בנושא תנאי האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים בדברים האלה:
"הוועדה קובעת בצער כי בריאות הנפש היא החצר האחורית המוזנחת של מערכת הבריאות בישראל. […] הוועדה מבקרת בחריפות את תנאי האשפוז הירודים של המוסדות לבריאות הנפש בכלל ובעיקר במרכזים הרפואיים כפר שאול, איתנים, אברבנאל בת ים, ומזרע בצפון".
סקר שביעות רצון מקביל מהשירותים הניתנים במלונות היוקרה בישראל היה מציג ככל הנראה נתונים דומים או אף טובים פחות.
האבסורד עולה במלוא היקפו בהשוואת סקר שביעות הרצון באשפוז הפסיכיאטרי (תזכורת בסוף הפוסט) לסקר שביעות הרצון בבתי החולים הכלליים. מהנתונים עולה שיש שביעות רצון גבוהה בהרבה בפסיכיאטריה. נשמע לכם בדיחה גרועה?  הנה הנתונים מסקר שביעות הרצון במחלקות האשפוז בבתי החולים הכלליים:
המדדים שנבנו ושיעור המרוצים (TOP2) בכל אחד מהם: מדד טיפול צוות האחיות (82%), טיפול צוות הרופאים (82%), טיפול הצוות (81%), מתן מידע ע"י הצוות (73%), תהליך השחרור (79%), תנאים פיסיים (76%). בנוסף נבחנו שתי שאלות באופן רוחבי (בסוגריים מצוין אחוז מדרגי 8-10): שביעות רצון כללית (75%) והנכונות להמליץ על בית החולים (74%).
רק בשביעות הרצון הכללית יש 7 אחוזים פחות באשפוז הפסיכיאטרי, בגלל הסעיף של הכנה לשחרור. ברפואה הכללית (נקרא "תהליך שחרור") 79% שביעות רצון מול הכנה לשחרור 50% בפסיכיאטריה. הבנתם את זה? כשאתה שם הכל נפלא, רק צריך לשפר קצת את ההכנה לחיים בחוץ.  
הרי אין חולק על כך שהאשפוז הפסיכיאטרי הוא החצר האחורית של מערכת הבריאות הישראלית, וכך אמרה גם שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. משהו רקוב בממלכה.

 כתבה בהארץ בנושא מאת עידו אפרתי

והנה האמת העירומה על האשפוז הפסיכיאטרי

וגם כאן


5 responses to “שביעות רצון מהאשפוז הפסיכיאטרי – יקום מקביל

  • tbthx

    צודקת לחלוטין.
    לדעתי מלכתחילה השאלות של הסקר לא מאפשרות אופציה לענות ולשקף את המציאות המאוד קשה. נוכחות של איש צוות זה כמו לשים אקדח על הרקה של הנשאל. ואכן לתשאל אנשים כשהם נמצאים עדיין בתנאי השבי כשמעל ראשם עומד הרגע המיוחל של להשתחרר מהשבי הפסיכיאטרי זה מזכיר לי את ה"ראיונות" שנעשו עם שבויי מלחמה בזמן שהותם בשבי. איזה תשובות בדיוק ניתן לקבל ממי שנמצא בתנאים לא הגיוניים שכאלה? עוד כסת"ח נולד לעולם. עכשיו, לאור הנתונים הנהדרים שעולים מהסקר, בתי החולים הללו יקדמו חבילות נופש לכל דורש ולכל מבקש, ומי שלא ידרוש ולא יבקש הם יאלצו אותו בשיטות שלהם ובעזרת החוק הקיים, להתענג ולהינות מהנופש במיתקניהם.
    הסקר הזה למשרד הבריאות הוא כמו הנוד יין לחכמי החלם.
    והכול כמובן לתפארת מדינת ישראל.

  • דליה וירצברג-רופא

    אחד ושמו יורם כתב תגובה בהארץ: "סקר מגוחך, חסר תוקף של ממש (הכלי בו השתמשו כולל שאלות מוטות, כלי לא סטנדרטי, שתוקפו והמהימנות שלו לא נבדקו, מעבירים את הסקר פעם אחת, טרם שחרור ועוד) אם במשרד הבריאות רוצים להיות רציניים: שיתרגמו כלי סטנדרטי לבדיקת איכות שירותי אשפוז פסיכיאטרי ימנו גורם בדיקה חיצוני ובלתי תלוי שיבדוק שביעות רצון לאורך מס' פעמים בשנה באופן סדיר ויפיק דוח שנתי שיכלול חתכי גיל, מצב משפחתי, אשפוזים קודמים, מוסד, מחלקה ועוד."

  • tbthx

    היי דליה זו אני כתבתי את התגובה הזו רציתי גם לצרף תמונה שעשיתי שמראה איך הסקר נעשה עם תמונה של אקדח על הרקה. את מוזמנת לראות את התמונה בדף של הפורום בפייסבוק.
    אנאיס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: