השתלשלות המאבק 2010 – 2014

390-2338b
רקע: הסדר האזוריוּת באשפוז הפסיכיאטרי (הסכם מנצ'ל-דורון מ-1978) חילק את הארץ ל-23 אזורי אשפוז. נכפה על אדם להתאשפז בבית חולים אחד ויחיד לפי כתובת המגורים. אף שהסכם זה בוטל בתוך שנה, המשיך משרד הבריאות להפעיל את ההסדר האזורי שמעולם לא עוגן בהוראה או בתקנה או בנוהל כלשהו, ובוודאי שלא נשען על חוק מדינה. כך נוצר מצב אבסורדי שבו מתמודדי נפש רבים פוחדים לחזור לבית החולים האזורי, שבו לרוב סבלו מתנאים פיזיים ירודים ומיחסי אנוש קשים, יותר מאשר הם פוחדים ממחלתם. לקוחות שבויים. זאת בניגוד לרפואה הכללית שבה מתקיימת רמה מסוימת של בחירת בית החולים לפי קופת החולים שאליה משתייך המבוטח. מדובר באפליה ברורה של אנשים עם מוגבלויות ביחס לשאר.
פסיקת בג"צ בעתירה הראשונה;
פסיקת בג"צ בעתירה השנייה
חודשיים לאחר הגשת העתירה השנייה פרסם משרד הבריאות נוהל חריגים, שבו פורטו קריטריונים קשיחים והליך ערר מורכב, כדי שיתאפשר אשפוז מחוץ לאזור. הנוהל הזה שאליו גם התייחס בג"צ בפסיקה השנייה אינו תקף עוד והתבטל מאחר שיצא נוהל חדש (ר' בהמשך).
עמדת משרד הבריאות באה לביטוי ברור בעימות טלוויזיוני (9 דקות) בין ראש אגף בריאות הנפש היוצא, ד"ר גדי לובין, לביני בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" במרץ 2014.
שימו לב לדבריו של הממונה בעימות הנ"ל כי הדבר היחיד המונע ממשרד הבריאות לאפשר בחירה הוא התפוסה הגבוהה במוסדות הפסיכיאטריים (גם ברפואה הכללית אחוזי התפוסה דומים, סוגיית "הזקנה במסדרון", אך לא מושתת שום הגבלה על החולים).
במרץ 2014 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שיזמנו. בתגובה פרסם משרד הבריאות בקיץ 2014 נוהל חדש.
שרת הבריאות הסתפקה בנוהל החדש והתנגדה להצעת החוק שלנו בניגוד להבטחתה המפורשת.
הנוהל החדש כולל את המשפט: "ככלל מטופל הזקוק לאשפוז יוכל לבחור את ביה"ח בו ירצה להתאשפז". דא עקא, הבחירה מתאפשרת רק בתנאי שהתפוסה בבית החולים אינה עולה על 95%. בפועל לא מתקיימת בחירה כי התפוסה הממוצעת בבתי החולים עולה על 100%.
לראיה, בעקבות פעילותנו החל משרד הבריאות לפרסם עדכון יומי של אחוזי התפוסה. קל לראות שאפשרות הבחירה כמעט לא קיימת בפועל.
גם אם הגבלת התפוסה הייתה מאפשרת בחירה מסוימת, הנוהל היה פסול מפני שהוא מייצר אפליה מעוגנת בכתובים בינינו לבין שאר החולים שעליהם לא חל כל נוהל מגביל באחוזי תפוסה כאלה או אחרים.
להלן כמה חיקוקים בנושא:
  • לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי סעיף 23: חבר בקופת החולים זכאי לבחור נותן שירותים עבור עצמו ועבור ילדו הרשום בה מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה.
  • לפי חוק טיפול בחולי נפש בסעיף 35א': "לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק".
  • לפי חוק שוויון אנשים עם מוגבלויות סעיף 4: "אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכול בהתאם להוראות כל דין".
  • לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שאושררה על ידי ממשלת ישראל. הזכות לאוטונומיה הוכרה כעקרון הראשון בעקרונות האמנה, כך בסעיף 3 (סעיף העקרונות):
Respect for inherent dignity, individual autonomy including the freedom to make one’s own choices, and independence of persons.”
לסיכום, על האשפוז הפסיכיאטרי צריכים לחול אותם הסדרים שיחולו על האשפוז הכללי, בהלימה לדין הכללי.  ראיון רדיו איתי בנושא, ור' כתבה בדה מרקר כאן המדגימה כי הבחירה במוסד אינה אפשרית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: