שרת הבריאות התנגדה להצעת החוק שלנו

10176226_374912606006323_9039469465037778651_n

כשאדם זקוק לאשפוז ברפואת הגוף מתאפשר לו לבחור מבין כמה בתי חולים (הרשימה שונה לפי קופת החולים שאליה משתייך המבוטח), ואילו מתמודדי הנפש שבויים בבית החולים אחד ויחיד שבאזור מגוריהם. אנשים הנתונים במצב נפשי קשה נמנעים מלהתאשפז כדי לא להגיע לבית החולים שממנו הם מפחדים. הסדר האזוריות הזה אינו חוקי. הוא עומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לחוק טיפול בחולי נפש, לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולאמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות שאושררה על ידי הכנסת ב-2012. בחוק טיפול בחולי נפש, למשל, נאסר להגביל זכות מזכויותיו של חולה אלא על פי חוק. הסדר האזוריות לא זו בלבד שאינו מושתת על חוק, גם אין בבסיסו כל נוהל, חוזר או תקנה. הוא מבוסס על הסכם קיקיוני מ-1978 (בין מנכ"לי משרד הבריאות וקופת חולים כללית) שבוטל בסוף אותה שנה.

בינואר 2010 הגשנו לבג"צ עתירה ראשונה במטרה לבטל את הסדר האזוריות המפלה בינינו לבין שאר החולים. המדינה דאגה להבהיר בתשובתה לעתירתנו זו כי גם לאחר הרפורמה בבריאות הנפש (כלומר לאחר שהאחריות הביטוחית על מתמודדי הנפש תעבור ממשרד הבריאות לקופות החולים) לא ישתנה השיוך האזורי. כלומר, גם לאחר יישום הרפורמה לא תהיה לנו אפשרות לבחור בית חולים.

במאי 2012 הגשנו לבג"צ עתירה שנייה בנושא, מאחר שהמדינה לא העלתה נוהל כתוב כפי שהורה בג"צ. חודשיים לאחר מכן יצא נוהל דרקוני שמאפשר בתנאים מאוד מסוימים לחריגים להגיש בקשה להתאשפז מחוץ לאזור ההשתייכות. גם הפעם נדחתה עתירתנו. בפסיקתו התעלם בית המשפט העליון גם מהשלילה הבלתי חוקית של זכות החולה לבחור את ספק השירות (סעיף 23 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי). השופטים נימקו את הדחייה בכך שיש לבחון את הנוהל החדש במשך כשנה.

במרס השנה הונחה הצעת החוק שלנו על שולחן הכנסת. ההצעה ביקשה לאפשר למתמודדי נפש לבחור את בית החולים שבו יתאשפזו. ב-18 ביולי, ערב העלאת הצעת החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה, הגענו לפשרה עם שרת הבריאות יעל גרמן (בתיווך לשכתו של ח"כ דב חנין). השרה הסכימה לאשר את הצעת החוק בתנאי שהבחירה לא תהיה חופשית לחלוטין אלא כפופה להמלצות דו"ח ועדת גרמן בסעיף הסדרי הבחירה של בתי החולים. נתנו את הסכמתנו לכך, כי מבחינתנו הושגה המטרה: ביטול האפליה בינינו לבין שאר החולים.

מסיבות טכניות לא עלתה הצעת החוק לישיבה כפי שתוכנן, והכנסת התפזרה לפגרת הקיץ. בינתיים קיבל אגף בריאות הנפש ארכה להיערך למצב הלא נוח מבחינתו. מ-1 בחודש זה חל נוהל חדש נוסף, הפעם ערמומי הרבה יותר. הסעיף הראשון שלו מכיר כביכול בזכות הבחירה של המאושפז ו"מאפשר" אותה בהגבלה אחת: בתנאי שהתפוסה בבית החולים אינה עולה על 95%. ד"ר גדי לובין ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות התראיין ב"לונדון את קירשנבאום" במרס השנה, ואמר: "התפוסה הממוצעת בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ עולה על 100%". קיבלנו מאגף המידע והמחשוב של משרד הבריאות את הנתונים המדויקים לשנים 2012 ו-2013, ואכן רק בבתי החולים הגרועים ביותר, שממילא איש אינו מעוניין להתאשפז בהם מרצונו החופשי, נופלים אחוזי התפוסה מ-95.

(בקיץ השנה ביקרנו בשלוותה. במחלקה א' היה שבוע אחד שבו בוטל מועדון המחלקה והפך לחדר שינה. עורכת דין שניסתה לעזור למישהו להתאשפז שם סיפרה לנו שנאמר לה כי התפוסה היא 150%. למרות זאת המקום התנהל היטב.)

הנוהל החדש האחרון הוא לעג לרש. הונאה. יד אחת מתירה והיד השנייה כובלת. זכות הבחירה היא רק על הנייר, ובפועל המצב נותר בעינו. בדיוק מה שהגורמים המקצועיים רצו להשיג כדי לשמור על השקט התעשייתי שנוח למערכת. העיקר שהשרץ של שלילת זכות הבחירה הוכשר למראית עין.

ביום ראשון האחרון עלתה הצעה החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה. שרת הבריאות התנגדה לה, וההצעה נפלה. עמדת השרה כפי שהועברה לנו ע"י לשכת ח"כ דב חנין: "המשרד מתנגד וגם גרמן התנגדה להצעת החוק שלנו, כי גיבשו כבר נוהל של המשרד. אמנם דעתה לא לגמרי נוחה עם עניין ה-95% אבל לא רוצים לעשות שינוי שיהיה קיצוני מדי עבור המערכת ורוצים לתת זמן מספיק כדי לבחון את הנוהל בשטח" (ההדגשה שלי).

אגב, היום 11/11 ייחגג בכנסת בטקס רב רושם בניצוחה של שרת הבריאות "יום זכויות החולה"…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: