פיקוח נפש – מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו

12/2/13

 

 

צביאל רופא: "אתם מבינים מה זה להיות 'שכוח אל'? פירושו, למשל, להיות מאושפז במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי במדינת ישראל "הנאורה". שם אמורים רופאים לטפל בחולייך. אך שם, אם מישהו יכה אותך, או ינסה לאנוס אותך, ואפילו אם ינסו לרצוח אותך, דבר לא יעזור לך, אפילו אם תהיה בר מזל ותצליח להתקשר למשטרה. כי איש לא יגיע. לא מיד, לא בכלל, גם אם תתבוסס בדמך".

בשנים 2003-2002 נערך סקר מקיף מטעם משרד הבריאות ב-17 מוסדות פסיכיאטריים.  העיתונאי רן רזניק פרסם את תוצאותיו הקשות בעיתון "הארץ" תחת הכותרת דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים.

אלא שלא ניתן היה לתקן את הליקויים שנמצאו; מדוע? ראו להלן:

"תוצאות הסקר לגבי כל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים מוסתרות לא רק משר הבריאות דני נוה וממנכ"ל משרדו הפרופ' אבי ישראלי, אלא אפילו מהד"ר אלכסנדר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. זאת בעקבות ההחלטה של הנהלת המשרד ב-2002 בראשות הד"ר בועז לב (אז מנכ"ל המשרד) להיענות לדרישה של איגוד מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים וההסתדרות הרפואית שהסקר יתקיים רק בתנאי שתוצאותיו לפי בתי חולים לא ייחשפו אפילו בפני המשרד עצמו. בעקבות זאת המשרד אינו מסוגל לערוך בקרה אפילו על אותם בתי חולים שבהם נמצאו ממצאים קשים על יחס מחפיר לחולים". ("הארץ", 28/5/04)

 דהיינו, הטיוח הגיע עד צמרת משרד הבריאות. קל וחומר מטויחים הדברים באשר לתלונות העולות מהשטח. חיים שדמי ורוני זינגר דיווחו ב"הארץ" כי תלונות של נפגעי נפש על התעללות והזנחה מצד הצוות בבתי החולים הפסיכיאטריים אינן  זוכות להתייחסות: חולי נפש חוששים להתלונן: טענותינו "מטויחות". קראו להלן:

"חנה גור מעמותת 'עוצמה', המסייעת לחולי נפש, מספרת שהעבירה בשנה האחרונה לפחות 10 תלונות לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולמשטרה. לדבריה, עד היום לא קיבלה כל התייחסות. גורם בכיר בשירותי בריאות הנפש מסכים עם הטענות בדבר התעלמות; לדבריו, המשרד 'מטייח' את הטיפול בתלונות, והדבר מחייב את הוצאת הטיפול בתלונות מידיו של משרד הבריאות לפיקוח של גוף חיצוני". ("הארץ", 6/10/02)

מאז הדברים שהובאו לעיל חלף למעלה מעשור, ועולם כמנהגו נוהג: חולה נפש מוכר, שהגיע לפני כשנה להתאשפז בבית חולים לחולי נפש במצב קשה, נדחה, יצא ממתחם בית החולים והתאבד. אביו הגיש תלונה למשרד הבריאות, אך הממונה על פניות תביעות הציבור במשרד העביר את הטיפול לאגף בריאות הנפש. בהמשך הוקמה ועדת חקירה שפעלה באיטיות בלתי מוסברת וזימנה את האב לעדות רק אחרי כשמונה חודשים למרות פניות חוזרות ונשנות.

ברור לנו שהקמת גוף פיקוח חיצוני בימי תקציב קשים אלה – ומניסיוננו בתחום בריאות הנפש המוזנח – אינו מעשי בשלב זה, ולכן יש להציע פתרונות מעשיים שאינם כרוכים בתקציב ניכר.

לפני כשנה קראנו באתר גלי צה"ל: "משרד הבריאות מתכנן להציב מצלמות בקרה בבתי החולים הפסיכיאטריים", ועל כך אנו אומרים: "ויפה שעה אחת קודם!"

אנו מציעים שהצילומים יועברו למטות המשטרה וייבדקו כבנוהל שגרה ובמקרה של חשד לפלילים. ניתן להפקיד על הבדיקות "צרכנים נותני שירות". את הטענה בדבר "הפרת צנעת הפרט" נפריך משני כיוונים: א. העולם כולו הולך לקראת מצב שבו רוב האנושות מצולמת ברוב האתרים. מושג הפרטיות עובר שינוי עמוק בעידן הפייסבוק וחשיפת החיים האישיים. ב. התועלת שתצמח מתיעוד חריגות, טיפול כושל, עוולות ועבירות שונות, כולל התעללויות ומקרי אונס, עולה עשרות מונים על הנזק שנגרם מהפרת צנעת הפרט. עצם מעקב המצלמות יהיה בגדר הרתעה וימנע את התרחשות העוולות.

אנו רואים ביישום רעיון זה חשיבות עליונה. לצד זאת אנו מקווים בכל לבנו כי שבירת המונופול של האשפוז הפסיכיאטרי – קרי מתן זכות בחירה במוסד האשפוז – תתממש ותתרום אף היא את חלקה להטבת התנאים בבתי החולים האלה.

מכתב של ארגון בזכות לראש שירותי בריאות הנפש על אישה שנאנסה לטענתה על-ידי אח פסיכיאטרי (גם המשטרה המליצה להעמיד לדין, אך הפרקליטות מסמסה) ופסיכיאטר מחוזי סירב לבקשתה להתאשפז בבית חולים אחר.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: