מגיא ההריגה לשער הגיא – המסע נמשך

7/12/12

לפני שלוש שנים הוצאתי לאור מהדורה חדשה של הספר "מגיא ההריגה לשער הגיא" שחיבר אבי ז"ל בני וירצברג. ב-2 באוגוסט האחרון נסעתי מרמת השרון לירושלים לפגישה חשובה שחיכיתי לה שנה תמימה. נפגשתי עם בעלי סוכנות הספרים המובילה בארץ לצורך ייצוג בינלאומי של הספר. למעשה נפגשתי עם בעלה של הסוכנת המומחית, שבשל בעיות בריאותיות לא יכלה להיות נוכחת. נקרא לו ג'ון לצורך העניין. הועבר לידי מייל שבו הביע האיש את התלהבותו מהספר, אבל לא היה לי קשר ישיר איתו.

מי שתיווך בינינו והיה נוכח בפגישה היה עורך הספר המתורגם לאנגלית, שעמו התיידדתי מאוד במהלך העבודה; עד כדי כך שהתנדבתי לתרום לו 5% מהתשלום שאקבל בסופו של דבר עבור מכירת הזכויות על הספר, וזאת כאות תודה על התיווך ביני לבין הסוכנות. נקרא לו גדעון לצורך העניין. גדעון נטע בי את הביטחון שאני באה לחתום על חוזה – לסגור עסקה באלגנטיות – והבטיח לי שהסוכן מקבל את הספר בדיוק כמות שהוא ללא כל דרישה לשינוי. היה לי חשוב מאוד לברר זאת מראש, שכן אם היו נדרשים שינויים בספר לא הייתי מטריחה עצמי לבוא למפגש.

יש להבין: הספר הוא מסמך היסטורי ואין לי רשות לעשות בו כבשלי. לא אני כתבתיו. מעבר לכך, מאז היותי בת 10 (אז שם אבי קץ לחייו) הספר הזה הוא עבורי הייצוג "הפיזי" של אבי בעולם, וקיצוץ של אפילו עמוד אחד ממנו משול בעיניי לכריתת איבר מגוף חי.

בעיצומה של הפגישה שהתנהלה בשפה האנגלית, כשהשיחה הייתה נלבבת והאווירה – חיובית, הטיל ג'ון את הפצצה – דרישה בלתי מתפשרת לקצר את הספר באופן משמעותי. גדעון, שכתב לי בתחילת ההתקשרות בינינו: I think the book would benefit a great deal from being shortened, החרה החזיק אחריו, והמליץ על קיצור של כ-40 עמ' [!]… זה היה הרי הרעיון שלו מלכתחילה, ואני "כבלתי את ידיו" בתקופת העבודה. "זה בסדר, אין לי אגו", חזר שוב ושוב במשך שנת העבודה על הספר, "זה הספר שלך, וזו החלטה שלך".

הייתי בהלם מוחלט. חשתי שטמנו לי מלכודת. סירבתי כמובן, והעניין הסתיים בלא כלום. קשה לתאר את העצב ואת עוגמת הנפש. באתי לפגישה כמו כלה לחופתה, אבל אז התברר שהחתן נעלם רגע לפני החופה, ועוד עם חברתה של הכלה…

חבר יקר כתב לי: "זה טריק ידוע של סוכני מכירות. הם מפתים אותך עד הפגישה, וכשהם כבר בפנים – או אתה יושב אצלם – קשה לך, מבחינה פסיכולוגית, לסרב. ראשית, השקעת, הגעת רחוק. הוצאת כסף על ההגעה, ביטלת זמן. שנית, אתה כבר בטוח שיש עסקה. אתה כבר מרגיש שהעסקה חצי סגורה. כך שהם סבורים שתיעתר לכל, העיקר לסגור עסקה. מה זה עוד 40 עמוד או 40 עמוד פחות. הם בטוחים שתיעתר. ושלישית, אתה (לפעמים) לבד במשרד זר ומטיל מורא או מרשים, ויושבים מולך אנשי מקצוע בתחום, וטוחנים לך בשכל בצורה הכי משכנעת. הם מומחים בזה. קידום מכירות – כלומר, שכנוע הבלתי משוכנעים – זה השטח שלהם. והם בונים על התשה פסיכולוגית".

הם לא ידעו עם מי יש להם עסק. הגנתי על הקניין הרוחני שלי, לא נכנעתי ולא התקפלתי. אמנם האכזבה הייתה קשה, ומפח הנפש – צורב, אבל התגברתי. המסע נמשך…

אוסיף רק שהספר נקרא בנשימה עצורה, וקשה להניחו מהיד לפי עדויות אינספור. הנה מה שכתב עליו הסופר חנוך ברטוב בחודש מאי 2011:

לדליה שלום רב,

את כתובתך האלקטרונית קיבלתי מידידתי מיכל לניר,  סמוך להופעת המהדורה החדשה, אך רק עכשיו קראתיו. מפיה שמעתי שאת שרויה באבל על הילקח גם אימך ממך, ואני מרשה לעצמי להשתתף באבלך. ועם זאת, אני מבקש לומר לך מלים אחדות על אביך, בני וירצברג, וספרו.

התחלתי לקרוא ולא יכולתי להינתק. זו אחת התעודות המזעזעות והאמינות ביותר שקראתי עלחייו של ילד החל בחיים נוחים באלטונה (דודתי, אחות אימי, עם בני משפחתה היגרו מפולין לאותה עיר, והיא, בעלה, וילדם הפעוט נספו, ואילו שלושת [הילדים] הגדולים יותר הגיעו לאנגליה ובקום המדינה עלו לישראל) – נדון לחיות בגיהינום אושוויץ, חוויותיו של הנער מרגע השחרור עד לעלייה ארצה, השנים הקצרות בקיבוץ ושוב בסכנת-חיים מתמדת בפלמ"ח מחולדה עד ירושלים.

עוצמתו של הספר היא בכתיבתו המדוייקת, המצמררת גם באותם מקומות שהרוצח הגדול, מנגלה, נענה לבקשת הילד,  אחד מאותם קורבנות ספורים שהותיר בחיים לצרכיו הברבריים ואף "מעניק" לו את חיי אביו המתרסק לעיניו.

קראתי ספרים לא מעטים פרי-עטם של ניצולים, וזה אחד ויחיד, לא אשכח אותו עוד. מה צר, שהספר במקורו לא זכה להתקבל כראוי לו, ושבעתיים כואב הלב על עשרים השנים שלאחר המלחמה, גבר על אהבתו למשפחה שהקים, והתרסק גם מרוב זיכרונות איומים.

אין בפי כל דברי נחמה, רק צורך להביע באוזנייך, דליה, משהו מהרושם הבלתי-נמחה שעשה עליי "מגיא ההריגה לשער הגיא".

מעומק הלב,

חנוך ברטוב

 


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: