הסוס הטרויאני שלי

13/11/09
צביאל ואני היינו מכרים. בקושי ידידים. אחרי שנתיים הוא צלצל אצלי בדלת הבית (הוא היה שם פעם אחת קודם לכן כדי לשוחח עם אמי, שיצאה מהמפגש איתו מוקסמת לגמרי. הוא תמיד אומר שאימהות התלהבו ממנו יותר מהבחורות). במקום לכעוס עליו על כך שהגיע ללא הזמנה וללא תיאום, עלזתי לקראתו. בואו נקרא לזה מצב של "היי", אבל יש לזה גם שם רפואי.

*

כל הזמן ידעתי משהו מעורפל על קשייו בנישואים, אבל באותו יום הודיע לי שנפתחו הליכי גירושין ושהעניין סופי. הוא היה נורא עצוב כשסיפר לי את זה. ממש אבל וחפוי ראש. בהיותי שרויה בגלי עליצות פנימיים ששפעו ממני כמעיין המתגבר רציתי לעודד את רוחו, ואז הבזיקה הארה: "די, אל תהיה עצוב! אני אהיה אשתך השנייה!"… אופס, לפתע תפסתי את עצמי והשתלטה עליי מבוכה. שנינו פרצנו בצחוק כאילו סיפרתי בדיחה מוצלחת.

*
 
זה היה באמת הזוי. הוא היה אנטי-תזה לטיפוסים שהתרועעתי איתם קודם לכן. מאז אני קוראת לו "הסוס הטרויאני שלי". מצבי הנפשי המיוחד סייע לו להתגבר על כל הביצורים ולעקוף את כל המכשולים. אחרי ההיי בא דאון מג'ורי ובלגן שלם. הוא לא מש ממני בזמן שכל אחד אחר היה בורח על נפשו. כשחזרתי לאיתני ולקדמותי מצאתי את עצמי בזוגיות מבוססת, לא ממש מבחירה צלולה. התברר שהיה לי יותר מזל משכל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: