משמעות ופעולה חברתית

 מאמרו של שון מורז  Texts, readers and context of reading הוא אבן דרך בתיאוריה של הקריאה. הוא מציב את השאלה: כיצד עלינו (כחוקרים) להבין את האופן שבו אנו מפיקים משמעויות (ודברים נוספים) מתוצרי המדיה? מורז סוקר מהלך מתודולוגי של התפתחות כיווני מחקר של חוקרים שונים. המאמר של מורז עוסק בשאלות הבאות: איך נוצרות משמעויות בטקסטים? מהי השפעת הרקע התרבותי של צרכן הטקסט על אופן קריאתו את הטקסט? מהי ההשפעה של סיטואציית-הקריאה על אופן הקריאה?

המהלך המחקרי הראשון שמביא מורז בסקירתו העמיד את הטקסט במרכז. לפי תפיסה זאת, מקופלות כל משמעויותיו של הטקסט בתוכו; הטקסט יוצר למעשה את קהלו, מכיל את הקורא המובלע האופטימלי, כלומר מכיל את נקודת המבט בתוכו ומבנה את מבטו של הקורא. לפיכך מתקיימת אפשרות קריאה נכונה אחת בלבד. היפותזה זאת מכוונת אותנו לקריאה צמודה של הטקסט, כדי לאתר את האסטרטגיות הטקסטואליות ואת המניפולציות המפעילות את הקורא וגורמות לו לתגובות המצופות.

הביקורת על גישה זאת: היצרן של הטקסט והצרכן שלו אינם פועלים בהכרח באותה מסגרת קוד. הצופים הם קבוצה הטרוגנית, ומכאן שיש להבחין בין קורא מובלע לקורא ממשי. יש סוגי בני אדם שונים כמו גם הבדלים בין-תרבותיים. עולה השאלה: מה קורה לקבוצות שונות של קוראים ממשיים? עולה צורך בסוג אחר של מחקר שיתחשב בדעותיהם של קוראים ממשיים שיעידו על משמעות הטקסט עבורם (ב-1964 נוסדת אסכולת ברמינגהאם שביטאה עמדה מרקסיסטית אנטי-אליטיסטית).

לעומת הקורא המובלע, שעבורו הטקסט הוא העולם כולו, הקוראים הממשיים נושאים עמם מטען תרבותי, סוגי שיח ומודלים מוכנים מראש, המכוונים את עבודת הפענוח של הטקסט בדרכים שונות. רק קוראים מעטים יחסית זהים לקורא המובלע, והם יכונו "קוראים פריווילגיים".

סטיוארט הול,  מבכירי החוקרים באסכולת ברמינגהאם, דיבר על אסטרטגיות קריאה שונות, החל מקבלה מוחלטת של הטקסט כמות שהוא, דרך קבלה ביקורתית שלו ועד קריאה חתרנית לגמרי. בביקורת הספרות פיתח סטנלי פיש עניין דומה: "קהילות פרשניות" הקריאה היא תלוית-קהילה; אין טקסט פֶר סֶה, אלא אופן הפענוח שלו משתנה מקבוצה לקבוצה. גם החוקר דייוויד מורלי גורס כי בני מעמדות שונים מפרשים טקסט לפי הרקע המעמדי; לא רק לפי רקע סוציו-אקונומי שונה אלא גם לפי השתייכות לקבוצות סטטוס, וגם לפי הסיטואציה של צריכת הטקסט (למשל, בבית לעומת מקום העבודה או בית הקולנוע).

ריבוי אפשרויות הקריאה, הוצאת המשמעות מהתוצר עצמו והליכה לעבר פעילותם של אנשים ממשיים חתרו נגד ההגמוניה של הגישה הפרשנית, והובילו לעבר בחינת תפקידה של צריכת הטקסטים בחיי בני אדם. ג'ניס רדוויי מראה במחקר אתנוגראפי כי 'הרומן הרומנטי' עבור קהילת הנבדקות היה אובייקט רב-שימושי ובעל פונקציות מגוונות (החל מהזדהות ואסקפיזם ועד סימון טריטוריה). במחקר אחר הודגם כיצד הפונקציה הראשית של האזנה לרדיו וצפייה בטלוויזיה לא הייתה הפקת משמעויות אלא מעין רקע מסדיר לפעילות במהלך ביצוע עבודות בית. כל אלה הובילו להרחבת תחום המחקר מפרשנות לעבר פעולות. המימד הפרשני לא נעלם אך הוא חדל להיות בלעדי.

לפי קליפורד גירץ, האדם תר אחר משמעות, ותוך כדי שימוש במטפורה של הטקסט הוא ניסה לחלץ את משמעויות קרב התרנגולים עבור הבאלינזים. כאן עולה השאלה: מי אמר שחילוץ משמעות היא הדבר היחיד שאנשים עושים ושחוקרים אמורים לבדוק? דייוויד מורלי מבקש לחשוב על הפעולות, כלומר על התפקיד של תוצרי התרבות במסגרת הפעולה החברתית.

במאמרה התיאורטי-פולמוסי Culture In Action עוסקת אן סווידלר (סוציולוגית של התרבות) בפעולה החברתית. סווידלר מנהלת ויכוח עם הגישה שרואה בפעילות האנושית כמונחית על-ידי מטרות ערכיות (ערכים, רעיונות וסמלים), ומנסה להראות שגישה זו מוטעית כמו גם הניסיון שלנו כחוקרים לחפש את הערכים כאילו הכול משועבד אליהם.
סווידלר שואלת, למשל, מדוע בחברה דמוקרטית שוויונית נותרים חברי מעמד מסוים מנועי השכלה ועניים. האם רק ערכיהם עוצרים בעדם? סווידלר אינה טוענת שאין ערכים, או שאלה אינם חשובים, אלא שהם לא יעזרו לנו להבין את פעולותיהם של בני אדם, ואת תפקידה של התרבות בפעולותיהם. סווידלר מודה כי במצבים מסוימים מתקיימת אידיאולוגיה מנוסחת היטב ובעלת כוח, אבל בדרך כלל קיומם של הערכים פחות מכריע לדעתה. פעולות רבות אינן מתיישבות עם סט הערכים שעומד מאחוריהן, או שהן מבוססות על ערכים שאינם מתיישבים אלה עם אלה. דברים רבים נעשים בדרך מסוימת ולא אחרת, כי כך נהוג לעשות, וניתן להבחין בפעולות זהות המשקפות ערכים שונים, ובערכים שווים המייצרים פעולות שונות. 
סווידלר מציעה לבחון את האסטרטגיות של הפעולות ואת הפרקטיקות עצמן. השאלה המנחה היא 'איך עושים דברים'; יש לבדוק את ארגזי הכלים ואת רפרטואר הפעולות הזמינות. הערכים יופיעו פעמים רבות ברמת הצדקת הפעולות בדיעבד. במקום לחפש ערכים, עלינו כחוקרים לבחון את הציוד התרבותי ואת דפוסי הפעולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: