יש סוסים שמדברים עברית

שמעתי הרצאה מפי ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקר לשון. הוא פתח את דבריו בסיפור קצר: דמיינו חדר ובו עשרה ילדים וילדות בני עשר מארצות שונות. ניתן לכל אחד מהם טקסט בן אלף שנה בשפת אמו. הישראלי, לעומת זאת, יקבל את התנ"ך. התוצאה תהיה שהבנת הילד הישראלי את הטקסט העתיק ביותר תהיה טובה בהרבה מהבנת הילדים האחרים את הטקסטים שלהם, החדשים יותר. הדבר נובע מכך שהעברית לא דוברה 1,700 שנה. בעוד שפות אחרות פשטו ולבשו צורות, העברית קפאה.

זאב בן חיים, מחשובי הבלשנים העבריים בעולם, כתב על כך: "לא מה שנוצר בה (בעברית) דור אחר דור הוא ייחודה, אלא זה שלא מת בה שום דבר – הוא ייחודה. קיימות בלשוננו שכבות זו על יד זו, ולא זו על גב זו כבלשון מן הלשונות הממשיכות את קיומן ברציפות היסטורית" ("לשון עתיקה במציאות חדשה", לשוננו לעם, ל"ה-ל"ז, תשי"ג).  

עניין זה מסביר גם את מבוכתם הרבה של מתקני הלשון לדורותיהם. הריבוד הרוחבי מקשה את פתרונן של שאלות יסודיות, ואינו נותן בידם של הנורמטיביסטים קנה מידה אובייקטיבי וברור באשר למה נכון ומה אינו נכון בלשוננו, ולכן, הם מבססים לעתים קרובות את קביעותיהם על טעמם האישי, ותו לא. 

בירנבאום דן גם בסוגיית הלעז בעברית. גם המקרא אינו עברי טהור, אלא כולל מילים מאכדית, יוונית, מצרית פרעונית, ארמית, פרסית וכו'. אבותינו לא חששו מן הלעז.  מדיניות האקדמיה ב-25 השנה האחרונות היא להטמיע בשפה מילים לועזיות בינלאומיות. גישה זו התאפשרה בעקבות התבססות העברית והתייצבותהּ, על רבדיה ועל משלביה השונים.  

השאילה מהלעז נעשית בשלוש דרכים:

א. שאילה לקסיקלית רגילה (למשל טלוויזיה, רדיו)

ב. שאילת משמעות – הוספת משמעות למילה קיימת (למשל "חשמל" מחזון יחזקאל במקרא)

ג. תרגום שאילה – גזירת מילים לפי מתכונת זרה ("עיתון" בגרמנית – Zeitung – המילה "זמן" + סיומת, ומכאן –  עת" + סיומת = עיתון)

את הרצאתו סיכם בירנבאום בציינו שהסכנה האמתית הנשקפת לעברית מהלעז אינה עולה ממילים בודדות אלה או אחרות הנקלטות בעברית, אלא מהשפעתו על הלשון הפנימית, כלומר גם על התחביר ועל הדקדוק, כמו למשל בביטויים אלה: זה עושה שכל, זה מרגיש לי, קצרים בזמן, לקחתי מקלחת וכו'. 


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: