שלוש מחשבות על תרגום

 כל מתרגם מתמודד עם הצורך לגלות נאמנות כפולה, מצד אחד למקור ומצד שני לדרישותיה של השפה שאליה הוא מתרגם, ועליו לבחור בפשרה כלשהי בין שני קטבים אלה. את סוגיית הנאמנות הכפולה של מלאכת התרגום ביטא היטב המשורר הצרפתי אנטול פרנס:

 Les traductions sont comme les femmes –
Quand elles sont belles, elles ne sont pas fidèles
et quand elles sont fidèles, elles ne sont pas belles.

בתרגום חופשי – תרגומים הם כמו נשים: כשהן יפות אינן נאמנות, וכשהן נאמנות – אינן יפות. אמנם לא פוליטיקלי קורקט, ואף אנכרוניסטי ושגוי, אך הרעיון ברור.

 גרסה נוספת לאותה הגברת, הנאמנה או היפה, מצאתי  בדברי הרמב"ם:

 "אזכיר לך כלל אחד, והוא: שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוון לתרגם המלה האחת במלה אחת וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים, יטרח מאד, ותבוא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר… ואין ראוי לעשות כן… אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון, שיבין הענין תחילה, ואחר-כך יספּר ויפרש במה שיובן ממנו הענין ההווה בלשון ההיא ויבאר היטב; ואי אפשר לו מבלתי שיקדים ויאחר ויספר מלה אחת במלות רבות, או מלות רבות במלה אחת, ויחסר תיבות ויוסיף תיבות, עד שיסודר הענין ויבואר יפה, ויובן הלשון לפי הלשון ההיא, אשר יעתיק אליה". (איגרות הרמב"ם, דפוס ליפסיה, עמוד כ"ז)

 לסיכום, חביבים עליי דבריו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בנושא זה:

"כשחביבות עליי המחשבות והתוצאות הספרותיות שבשפה אחרת ואני אומר להביאן לגן ספרותנו אנו, אז עליי לתאר את הדברים כך, איך היה אומרם יוצרם מראש, לוּ היה עברי ובא להגיד את המחשבות או השירות האלה עברית".  (מתוך פרויקט בן יהודה).

 

   


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: