על המסלול ממחלה להחלמה

007

צביאל רופא אוחז בספרו החדש

"אדם היה בחדר קטן במחיצת שד עצום ולא יכול היה לברוח ולהיפטר ממנו. השד הכה אותו על ימין ועל שמאל, מירר את חייו ועינה אותו…" – זאת דרך אחת לתאר התמודדות של אדם עם התקף של מחלת נפש.
"על המסלול ממחלה להחלמה" בנוי משלושה שערים: משלים מקוריים המסבירים עניינים מורכבים בלשון בהירה וציורית; רשימות קצרות המאירות זוויות שונות של הנושא ושל ההתמודדות היומיומית; ומאמרים אישיים ועיוניים, כולל שיטות להתמודדות עם החולי ולמניעתו.
מטרותיו של ספר זה הן לתת לציבור הרחב מידע מקיף בנושא בריאות הנפש, מידע המבוסס על התנסות אישית, להדגים כיצד ניתן לחיות חיים בעלי ערך ומשמעות לצד המחלה, ולהפחית את הסטיגמה כלפי נפגעי הנפש.
 צביאל רופא הוגדר קלינית כסובל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה). נשא מאות הרצאות בפני כל סוגי הקהל. ב-1990 הקים את קבוצות התמיכה הראשונות לעזרה עצמית בתחום בריאות הנפש, ועד היום מנחה קבוצות כאלה.
צביאל רופא נחשף רבות בתקשורת במטרה לשבור את הסטיגמה. ב-1992 יזם והקים את עמותת "התמודדות – עמותת נפגעי הנפש בישראל", ואחר כך את ארגון מל"מ – מתמודדים למען מתמודדים". ב-1998 פרסם את ספרו "הקרב על השפיות", וב-2003 את "מישהו מטפל בך".
ב-2010 וב-2012 עתר לבג"צ לצד זוגתו דליה וירצברג-רופא למען זכות בחירה במוסד האשפוז הפסיכיאטרי, כלומר, השוואת זכויות נפגעי הנפש לאלה של שאר החולים.
ב-2012 יזם והקים את "נפש אל נפש" – אתר היכרויות ייחודי באינטרנט לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש.
 012
שיהיה לצביאל ולספר בהצלחה… 

הסוס הטרויאני שלי

13/11/09
צביאל ואני היינו מכרים. בקושי ידידים. אחרי שנתיים הוא צלצל אצלי בדלת הבית (הוא היה שם פעם אחת קודם לכן כדי לשוחח עם אמי, שיצאה מהמפגש איתו מוקסמת לגמרי. הוא תמיד אומר שאימהות התלהבו ממנו יותר מהבחורות). במקום לכעוס עליו על כך שהגיע ללא הזמנה וללא תיאום, עלזתי לקראתו. בואו נקרא לזה מצב של "היי", אבל יש לזה גם שם רפואי.

*

כל הזמן ידעתי משהו מעורפל על קשייו בנישואים, אבל באותו יום הודיע לי שנפתחו הליכי גירושין ושהעניין סופי. הוא היה נורא עצוב כשסיפר לי את זה. ממש אבל וחפוי ראש. בהיותי שרויה בגלי עליצות פנימיים ששפעו ממני כמעיין המתגבר רציתי לעודד את רוחו, ואז הבזיקה הארה: "די, אל תהיה עצוב! אני אהיה אשתך השנייה!"… אופס, לפתע תפסתי את עצמי והשתלטה עליי מבוכה. שנינו פרצנו בצחוק כאילו סיפרתי בדיחה מוצלחת.

*
 
זה היה באמת הזוי. הוא היה אנטי-תזה לטיפוסים שהתרועעתי איתם קודם לכן. מאז אני קוראת לו "הסוס הטרויאני שלי". מצבי הנפשי המיוחד סייע לו להתגבר על כל הביצורים ולעקוף את כל המכשולים. אחרי ההיי בא דאון מג'ורי ובלגן שלם. הוא לא מש ממני בזמן שכל אחד אחר היה בורח על נפשו. כשחזרתי לאיתני ולקדמותי מצאתי את עצמי בזוגיות מבוססת, לא ממש מבחירה צלולה. התברר שהיה לי יותר מזל משכל.