לגבי בלמקר אני תוהה לאן הוא חותר. מצד אחד הוא ביצע תפנית של 180 מעלות מעין המרת דת. אבל הוא מעביר מסרים סותרים. כי בצד זה הוא מפנה לסקירה של שמונת החוקרים האמריקאים שבעצם דוחים לחלוטין את גישתו של וויטאקר. כלומר, הוא מחבק את וויטאקר ומפנה לטיעונים לדחייתו בו זמנית. דבריו כאילו המאמר "עונה על רוב הטענות של רוברט ויטאקר, אך תוך כדי תשובה מקבל את רוח הטענות שלו ומהווה מפנה לכיוון ”selective use” אינם נכונים. המאמר שהוא מפנה אליו לא מקבל בכלל את גישתו של וויטאקר. לא מקבל את רוח הטענות. להיפך, רוח הטענות של המאמר היא לחלוטין אנטי וויטאקר.
ובכלל למה הוא מחבק את וויטאקר אם הוא מקבל את המאמר שקוטל אותו? אם המאמר שהוא מפנה אליו צודק הוא לא אמור לשבח את וויטאקר. להיפך, אם המאמר צודק אז וויטאקר אומר דברים מופרכים מבחינה מקצועית. אם וויטאקר צודק מבחינה מקצועית אז בלמקר צריך לומר שהמאמר שהוא הפנה אליו מופרך מבחינה מקצועית.
וויטאקר עצמו דוחה את הטענה שמאמר החוקרים מקבל את רוח דבריו. וויטאקר דוחה לחלוטין את המאמר ומאשים אותו בשחיתות מוסדית.
הניסיון של בלמקר להפריד בין גוף המאמר שאומר דבר אחד לבין רוח המאמר שאומר את ההיפך הגמור הוא בלתי אפשרי מבחינה לוגית, אינו קוהרנטי. ניסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. נראה כי נועד לצרכים רטוריים ופוליטיים.
הצגת מצוין את הגישה הביקורתית
לגבי בלמקר אני תוהה לאן הוא חותר. מצד אחד הוא ביצע תפנית של 180 מעלות מעין המרת דת. אבל הוא מעביר מסרים סותרים. כי בצד זה הוא מפנה לסקירה של שמונת החוקרים האמריקאים שבעצם דוחים לחלוטין את גישתו של וויטאקר. כלומר, הוא מחבק את וויטאקר ומפנה לטיעונים לדחייתו בו זמנית. דבריו כאילו המאמר "עונה על רוב הטענות של רוברט ויטאקר, אך תוך כדי תשובה מקבל את רוח הטענות שלו ומהווה מפנה לכיוון ”selective use” אינם נכונים. המאמר שהוא מפנה אליו לא מקבל בכלל את גישתו של וויטאקר. לא מקבל את רוח הטענות. להיפך, רוח הטענות של המאמר היא לחלוטין אנטי וויטאקר.
ובכלל למה הוא מחבק את וויטאקר אם הוא מקבל את המאמר שקוטל אותו? אם המאמר שהוא מפנה אליו צודק הוא לא אמור לשבח את וויטאקר. להיפך, אם המאמר צודק אז וויטאקר אומר דברים מופרכים מבחינה מקצועית. אם וויטאקר צודק מבחינה מקצועית אז בלמקר צריך לומר שהמאמר שהוא הפנה אליו מופרך מבחינה מקצועית.
וויטאקר עצמו דוחה את הטענה שמאמר החוקרים מקבל את רוח דבריו. וויטאקר דוחה לחלוטין את המאמר ומאשים אותו בשחיתות מוסדית.
הניסיון של בלמקר להפריד בין גוף המאמר שאומר דבר אחד לבין רוח המאמר שאומר את ההיפך הגמור הוא בלתי אפשרי מבחינה לוגית, אינו קוהרנטי. ניסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. נראה כי נועד לצרכים רטוריים ופוליטיים.
אהבתיאהבתי
איל היקר, זה בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את תגובתו של וויטאקר למאמר שצירף פרופ' בלמקר, ולכן התמקדתי בכך בשידור. אני מסכימה עם המסקנה שלך. תודה!
אהבתיאהבתי